משנה בבא מציעא ה ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ה · משנה ג | >>
מכר לו את השדה, ונתן לו מקצת דמים, ואמר לו אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך, אסור.
הלוהו על שדהו, ואמר לו אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי, הרי היא שלו.
וכך היה ביתוס בן זונין עושה על פי חכמים.
מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה,
- וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים,
- וְאָמַר לוֹ: אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה – הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ,
- אָסוּר.
- הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ,
- וְאָמַר לוֹ:
- אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים – הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי,
- הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ.
- וְכָךְ הָיָה בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים:
מכר לו את השדה,
- ונתן לו מקצת דמיה,
- ואמר לו: אימתי שתרצה, הבא מעות - וטול את שלך,
- אסור.
- הלווהו על שדהו,
- ואמר לו: אם אין אתה נותן לי, מכאן ועד שלש שנים - הרי היא שלי,
- הרי היא שלו.
- כך היה בייתוס בן זונין עושה - על פי חכמים.
- ואמר לו: אם אין אתה נותן לי, מכאן ועד שלש שנים - הרי היא שלי,
כשיקח אדם קרקע ופרע קצת הדמים, הדין באלו הפירות של מי הם צריך ביאור, וגם שאם אמר המוכר ללוקח אימתי שתביא שאר מעותי קנה, הפירות למוכר. ואם אמר לו לכשתביא מעות קנה מעכשיו, הפירות אסורות לשניהם כל אותו הזמן ויהיו מופקדות על ידי שליש, אם קיים הלוקח תנאו ינתנו לו, ואם לא קיים תנאו יהיו הפירות כולם למוכר:
הבא מעות וטול את שלך אסור - הבא מותר מעות שעליך וטול שדה שלך, אסור לעשות כן. וכגון שאמר לו מוכר ללוקח: לכי מייתית מותר המעות, קנה מעכשיו. לפיכך אסור לעשות כן, שאם יאכל מוכר הפירות בתוך כך, לכשיביא זה המעות נמצא שדה זו קנויה לו מיום המכר, וזה אכל הפירות בשכר המתנת מעותיו. ואם יאכל לוקח פירות מעכשיו, שמא לא יביא מותר המעות, ויחזיר לו זה מה שקבל, ונמצא שלא היתה שדה קנויה לו, דהא לכי מייתית קני מעכשיו אמר ליה, והא לא אייתי, ומעות הראשונות כמלוה בעלמא היו אצל מוכר, וזה אכל פירות בשכרו:
הרי היא שלו - וכגון דאמר ליה: קני מעכשיו אם לא אביא לך מכאן עד שלש שנים, דלאו אסמכתא היא אלא קנין גמור, שעל מנת מכר גמור החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואזולי אוזיל גביה. וזה קבל עליו שאם יחזיר לו מעותיו עד שלש שנים יקבלם, והפירות יהיו מונחים ביד שליש ח, אם יחזיר הלוה מעותיו למלוה עד שלש שנים יתן הפירות ללוה, ואם לאו יתן הפירות למלוה, שהיתה השדה קנויה לו משעת הלואה, ואותה הלואה דמי השדה היתה:
הלוהו על שדהו וכו' הרי היא שלו. כתב הר"ב וכגון דאמר ליה קני מעכשיו וכו'. עיין מ"ש במ"ה פרק בתרא דבבא בתרא. ומ"ש הר"ב והפירות יהיו מונחים ביד שליש וכו' וכן ברישא. ובגמרא ארישא הוא דאיתמר. וא"ת וכיון דרישא וסיפא שוין הן מאי שנא ברישא דנקט ליה בענין האסור ובסיפא נקט ליה בענין המותר. ויש לומר דרישא מיירי בזביני הוה רבותא למנקט בגונא דאיסורא ובסיפא דבהלואה הוה רבותא למנקט בגונא דהתירא. ועוד י"ל דסיפא לא נקטה הכא אלא לאשמועינן מעשה דביתוס דמעשה רב. ומעשה שהיה בהלואה היה שהיה נותן לו כל מעותיו בתחילה ועיין [בפירוש הר"ב] במ"ג פרק בתרא דערכין:
(ח) (על הברטנורא) ורישא וסיפא שוין אלא רישא מיירי בזביני הוה רבותא למנקט בגוונא דאיסורא וסיפא דבהלואה הוה רבותא למנקט בגוונא דהתירא. ועתוי"ט:
הרי היא שלו: וכגון דא"ל קנה מעכשיו ובהא מיתוקמא מתני' אפילו כמ"ד אסמכתא לא קניא ואי לא מוקמינן לה הכי לא אתיא רק כר' יוסי דסבר אסמכתא קניא במתני' דבפ' גט פשוט סימן ה': בפי' רעז"ל והפירות יהיו מונחים ביד שליש. אמר המלקט דלא כר' יהודא דלדידי' לוקח אוכלן דס"ל צד אחד ברבית מותר והכא צד אחד הוא דשמא יחזיר לו מעותיו לסוף שלש והוי רבית או שמא לא יחזיר ולא הוי רבית. וביד שם פ' שישי סימן ד' ו'. ובטור י"ד סימן קע"ד וקע"ו. ובחשן המשפט סימן ר"ז:
יכין
מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אימתי שתרצה הבא מעות: שאר מעות המקח:
וטול את שלך אסור: ודוקא כשא"ל כשתביא מעות תקנה מעכשיו, ולפיכך אסור המוכר לאכל הפירות ביני ביני שמא יביא הלוקח מעות, ואכל המוכר פירות שדה הלוקח בשכר המתנת מעותיו, וגם הלוקח אסור לאכל הפירות, דשמא לא יביא מעות לבסוף ויחזיר לו המוכר מעותיו, ונמצא אכל פירות שדה המוכר בשכר קצת המעות שנתן לו מיד, לכן ישלישו הפירות עד לבסוף, אמנם בהתנו שכשיתקיים המקח. ינכה למוכר דמי פירות שאכל, או שכשלא יתקיים המקח ינכו ללוקח דמי אכילתו, מותרין שניהן לאכלן. אבל בלא אמר שיקנה מעכשיו, אז רק מוכר אוכל פירות [(שו"ע יו"ד, קעב)]:
הרי היא שלו: ובאמר מעכשיו מיירי, דאז לאו אסמכתא היא [כמו (שו"ע חו"מ רז, ט)], ולהכי ישלישו הפירות או יתנו כסי' י"ח. ובלא אמר מעכשיו, המוכר אוכל פירות ביני ביני ולא לוקח [(שו"ע יו"ד, קסד)] וקיימא לן הכא לענין רבית דאין אומרים דמדאין עשוי זה למכור שדהו רק משום הלוואה התרצה כן והו"ל רבית קמ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת