שולחן ערוך חושן משפט רז ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הלוהו על שדה מאה זהובים והוא שוה יותר (וי"א אפילו לא שוה יותר בכה"ג מיקרי אסמכתא) (ב"י) וא"ל אם לא תפרעני עד שלשה שנים (יהיה שלי) הוי אסמכתא ולא קנה אבל אם א"ל אם לא תפרעני עד שלשה שנים תהא שלי מעכשיו קנה:

הגה: וי"א דאם בתחילה כשמשכנה הקפיד שלא למשכן רק זו הקרקע קנה אפילו בלא מעכשיו (טור) וכן אם אמר ליה אם לא אפרע לך לא יהא לך פרעון אלא מזו הוי אפותיקי וקנה ולא יוכל לסלקו אלא במעות:

מפרשים

 

אפי' לא שוה יותר כו':    משום דסתם בני אדם לא ניחא להו למכור נכסיהן וה"ל כגזים ומילתא יתירת':

הו"ל אסמכתא ולא קנה:    ל' הגמרא כל דאי אסמכתא היא ולא קניא ור"ל "דאי מי שאינו גומר ופוסק למכירתו אלא אומר אם לא יהיה זה הדבר יהיה מכירה כו' דאמרינן דסמך דעתו דיהיה אותו הדבר ולא יהיה מכירה ואלו הוה ידע שלא יהיה הדבר לא היה תולה המכירה בזה כגון זה שסבר שיהיו לו מעו' ויכול לפדות שדהו תוך ג"ש נמצא שלא גמר בדעתו מתחלה להקנותו לגמרי מ"ה לא קנה ואינו דומה לתנאי בני גד ובני ראובן דשם הוה ידוע כוונת משה רבינו ע"ה דהיה דעתו להקנותן לגמרי אלא שהתנה תנאי כפול שבאם לא יקיימו תנאם שיחזרו ויקחו מידם ועמ"ש עוד מזה בסמוך:

תהא שלי מעכשיו קנה ואפי' להי"א:    דכ' מור"ם בסמוך סי"ד דבמעכשיו לחוד לא מהני שאני הכא דנתנו לידו מיד בתורת משכון ושיעבוד על מעותיו הוה כעין מקח וממכר גם עשה לו טובה הלכך אמרי' דדעתו הי' שיהיה לו מעתה מכירה קנין גמור אלא שהתנה שיהיה בידו לפדותו תוך ג' שנים כ"כ הרא"ש ומ"מ הפירות לא יאכל זה המלוה תוך ג' שנים דשמא יבא לפדותו תוך ג' שנים ויהיה הלואה למפרע והפירות יאכל בתורת ריבית וכן פרש"י בהדיא ועפ"ר:

הקפיד שלא למשכן כו':    דאז ראינו דגמר בדעתו להקנותו לו דאל"כ לא היה מקפיד כיון שיבא לפדות:

וכן אם א"ל אם לא אפרע לך לא יהיה לך פרעון אלא מזו:    ל' הגמרא והרא"ש והטור אינו כן אלא ז"ל ואם א"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו הוי אפותיקי ופירש רש"י דא"ל אם לא אפרע לך בג"ש יהיה כולה שלך ואף בתוך ג"ש לא יהי' לך פרעון אלא מזו נמצא דלעולם אין לו פרעון אלא מזו או כולה או קצתה וקמ"ל דאף דאין השדה כולה שלו אחר ג"ש דהוה אסמכתא מ"מ לא יוכל לסלקו בקרקע כ"א בזו וכן פירשו הרא"ש וכ' דעכ"פ יכול לסלקו במעות וכדין אפותיקי אבל מל' מור"ם ז"ל משמע דפי' דלא מיירי בדא"ל אם לא אפרע לך תוך ג"ש יהיה כולה שלך כו' כנ"ל אלא מיירי בדלא א"ל אלא הלויני מעות על ג"ש ואם לא אפרע לך במעות לא יהי' לך פרעון אלא מזו וקמ"ל דאע"ג דא"ל בל' אם דהיינו אם לא אפרע לך במעות אפ"ה לא הוה אסמכתא לענין זה וא"י לסלקו בקרקע אחרת וכן פירשו תלמידי רשב"א הביאם הב"י אבל אם א"ל ג"כ אם לא אפרע לך בג' שנים יהיה כולה שלך כו' כנ"ל אפשר דס"ל דכמו דלא נתקיים דבורו במ"ש שיהיה כולו שלו משום דהוה אסמכתא כנ"ל כן לא יקויים דברו שלא יכול לסלקו ממקום אחר כיון דכללו בדבור אחד אלא שלפ"ז קשה פשיטא וכי דין אפותיקי בא ללמדינו הלא זה נלמד מברייתא וכמו שנתבאר בדרישה סי' קי"ז דכל אפותיקי נמי ה"ל כאלו אמר אם לא אפרעך במעות לא יהא לך פרעון אלא מזו ועד"ר:
 

(יב) הלוהו על שדה כו'. ע"ל סי' ע"ג סעי"ז ובתשו' ר"ש כהן סי' קע"ז:

(יג) תהא שלי מעכשיו קנה עיין בב"י סי' ע"ב מחו' ל"ט:
 

(טז) אסמכת':    ל' הש"ס כל דאי אסמכתא היא ולא קניא ור"ל דמי שאינו גומר ופוסק למכירתו אלא אומר אם לא יהי' זה הדבר יהי' מכירה כו' אמרינן דסמך דעתו שיהי' אותו דבר ולא תהא מכירה ואילו ידע שלא יהי' הדבר לא היה תולה המכירה בו כגון זה שסבר שיהיו לו מעות ויוכל לפדות שדהו תוך ג' שנים נמצא שלא גמר בדעתו מתחלה להקנותו לגמרי מש"ה לא קנה ול"ד לתנאי ב"ג וב"ר דידוע הי' כוונת משה רבינו ע"ה דדעתו להקנותן לגמרי אלא שהתנה תנאי כפול שאם לא יקיימו תנאם שיחזרו ויקחו מידם עכ"ל הסמ"ע וע"ל סי' ע"ג סי"ז ובתשו' רש"ך סי' קע"ז.

(יז) מעכשיו:    ואפי' להי"א שכתב הרמ"א בסי"ד דמעכשיו לחוד לא מהני שאני הכא דנתנן לידו מיד בתורת משכון ושעבוד על מעותיו והוי כעין מקח וממכר גם עשה לו טובה הלכך אמרינן דדעתו היה להיות קנין גמור מעתה רק שהתנה שיהא בידו לפדותו תוך ג' שנים כ"כ הרא"ש ומ"מ הפירות לא יאכל מלוה זה תוך ג' שנים דשמא יבא לפדותו ויהי' הלואה למפרע ויאכל הפירות בתורת רבית וכן פרש"י בהדיא. בסמ"ע.

(יח) הקפיד:    דאז ראינו שגמר בדעתו להקנותו לו דאל"כ לא היה מקפיד כיון שיבא לפדות. שם.

(יט) וכן:    כת' הסמ"ע דקמ"ל בזה דאע"ג דא"ל בלשון אם לא אפרע כו' אפ"ה לא הוי אסמכת' לענין זה וא"י לסלקו בקרקע אחרת וכן פי' תלמידי רשב"א הביאם הב"י וכו' ע"ש.
 

(ב) אם לא תפרענו עד שלש שנים עמ"ש בסי' ע"ג סק"י:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש