פתיחת התפריט הראשי


לפסוק טומאת זבה
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כה וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא.

כו כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ. כז וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.

כח וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.
(ויקרא טו, כה-כח)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קו    השגות הרמב"ן: אינו מונה מצוה זו    ספר החינוך: מצוה קפב    ספר מצוות גדול: עשה רמב

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן קצו