מפרשי רש"י על שמות כה ד
רש"י
"ותכלת" - צמר צבוע בדם חלזון וצבעו ירוק (מנחות מד, א):
"וארגמן" - צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן:
"ושש" - הוא פשתן:
"ועזים" - נוצה של עזים לכך תרגם אונקלוס וּמְעַזֵּי הבא מן העזים ולא עזים עצמן שתרגום של עזים עזיא:
רש"י מנוקד ומעוצב
וּתְכֵלֶת – צֶמֶר צָבוּעָ בְּדַם חִלָּזוֹן, וְצִבְעוֹ יָרוֹק (מנחות מ"ד ע"א).
וְאַרְגָּמָן – צֶמֶר צָבוּעַ מִמִּין צֶבַע שֶׁשְּׁמוֹ "אַרְגָּמָן".
וְשֵׁשׁ – הוּא פִשְׁתָּן (יבמות ד' ע"ב).
וְעִזִּים – נוֹצָה שֶׁל עִזִּים. לְכַךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּמַעְזֵי", דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים. וְלֹא עִזִּים עַצְמָם, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל עִזִּים "עִזַּיָּא".
מפרשי רש"י
[ו] תכלת צמר צבוע בדם חלזון. בפרק קמא דיבמות (דף ד:) ד"תכלת" הוא צמר מד"שש" הוא פשתן, כדמפרש ביומא בפרק בא לו (עא ע"ב) דכתיב (להלן לט, כח) "מכנסי בד שש משזר", ואיזה דבר העולה בד בבד - זהו פשתן, ומד"שש" כתנא - "תכלת" צמר, דהא בגדי כהונה לא היו אלא מצמר ופשתן, דכתיב ביחזקאל (יחזקאל מ"ד, י"ז), ביום הכפורים דהיה עבודתו בפנים בגדי פשתן, דכתיב "בגדי פשתן ילבשו ולא יעלה עליהן צמר", שמע מינה דעבודות חיצונות היו צמר ופשתן. ומכיון דתכלת הוא צמר, הוא הדין כל שאר הצבעים, מדכתיב (להלן כח, ו) "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר", שמע מינה דהראשונים לאו "שש" הם, ועל כרחך (פשתן) [צמר] הם: [ז] בדם חלזון. דג הוא העולה מן הים פעם אחת לשבעים שנה, בפרק התכלת (מנחות ריש מד.):
ועזים. נוצה של עזים לכך תרגם אונקלוס ומעזי הבא מן העזים כו' – פירש לא שפירושה של המ"ם ד'וּמְעַזֵּי' - מן, שאין זה לשון התרגום, ועוד שאם היה פירושה מן היה לה לינקד וּמֵעַזֵּי בציר"י תחת המ"ם והרי היא נקודה בשו"א, אלא ר"ל מדמתרגם אונקלוס ועזים ומעזי ולא תרגום עזיא שהוא שם של מין העזים עצמן, כי מעזי הוא שם דבר והוא הנוצה של עזים: