מפרשי רש"י על שמות כה ו
רש"י
"שמן למאור" - שמן זית זך להעלות נר תמיד
"בשמים לשמן המשחה" - שנעשה למשוח כלי המשכן והמשכן לקדשו והוצרכו לו בשמים כמו שמפורש בכי תשא
"ולקטרת הסמים" - שהיו מקטירין בכל ערב ובקר כמו שמפורש בואתה תצוה ולשון קטרת העלאת קיטור ותמרות עשן
רש"י מנוקד ומעוצב
שֶׁמֶן לַמָּאוֹר – "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" (להלן כז,כ).
בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – שֶׁנַּעֲשָׂה לִמְשׁוֹחַ כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּשְׁכָּן לְקַדְּשׁוֹ. וְהוּצְרְכוּ לוֹ בְּשָׂמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּ"כִּי תִשָּׂא" (להלן ל,כג-כה).
וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים – שֶׁהָיוּ מַקְטִירִין בְכָל עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן ל,ז-ח). וּלְשׁוֹן "קְטֹרֶת" – הַעֲלָאַת קִיטוֹר וְתִמְרוֹת עָשָׁן.
מפרשי רש"י
[יא] שמן זית זך וכו'. פירוש, מה שהוצרך הכתוב לפרש כאן למה היה צריך ולא אצל הראשונים, מפני שלא כל השמן היה כשר, אלא שמן זית זך (להלן כז, כ), ולכך אמר שמן הראוי למאור, שהוא 'שמן זית זך':
[יב] והוצרכו לו בשמים כמו שמפורש בפרשת כי תשא. פירוש, מה שהוצרך להאריך לומר למה היה צריך הבשמים ולא כן באחרים, אלא מפני שהוצרכו לו בשמים מיוחדים, כמו שמפורש בפרשת כי תשא (להלן ל, כג), לא סתם בשמים (כ"ה ברא"ם):
[יג] שהיו מקטירין בכל בוקר וערב. לא שהיה קטורת הסמים נדבה להקטיר בנדבה, דלא מצאנו קטורת נדבה רק בקרבן הנשיאים (רמב"ן במדבר ז, יג), ולא ציוה על אותו קטורת להתנדב יותר מכל שאר דברים שהביאו הנשיאים, לכך צריך לומר שהוא הקטורת שהיו מקטירין בכל בוקר וערב (להלן ל, ז-ח):