מפרשי רש"י על שמות כב ט
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ב • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • י • יב • יד • טו • יז • כא • כב • כד • כה • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־שׁ֥וֹר אוֹ־שֶׂ֛ה וְכׇל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃
רש"י
"כי יתן איש אל רעהו חמור או שור" - (ב"מ צד) פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם לפיכך פטר בו את הגנבה כמו שכתוב וגונב מבית האיש אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית לשבועה למדת שפוטר עצמו בשבועה זו ופרשה זו אמורה בש"ש לפיכך אינו פטור אם נגנבה כמו שכתוב ואם גנוב יגנב מעמו ישלם אבל על האונס כמו מת מעצמו או נשבר או נשבה בחזקה ע"י לסטים
"אין רואה" - שיעיד בדבר
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר – פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם; לְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ אֶת הַגְּנֵבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ... אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת" לִשְׁבוּעָה (פסוקים ו-ז), לָמַדְתָּ שֶׁפּוֹטֵר עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה זוֹ. וּפָרָשָׁה זוֹ אֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר; לְפִיכָךְ אֵינוֹ פּוֹטֵר אִם נִגְנְבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם" (פסוק יא). אֲבָל עַל הָאֹנֶס, כְּמוֹ מֵת מֵעַצְמוֹ אוֹ נִשְׁבַּר, אוֹ נִשְׁבָּה בְּחָזְקָה עַל יְדֵי לִסְטִים, וְאֵין רוֹאֶה שֶׁיָּעִיד בַּדָּבָר –[1]
מפרשי רש"י
[טז] פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם. אבל אין לומר אדרבא, מפני שפטר בו הגניבה יוכל לבא לידי כפל בטענת 'נגנבה הימני' ונמצא שהוא עצמו גנבה, אבל בשומר שכר לא תמצא שחייב כפל, דהא לא פטר נפשיה בגניבה, על זה קאמר בגמרא (בבא מציעא דף צד:) 'אפילו הכי קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה', דהא לא מחייב כפל רק אם נשבע, יותר טוב להיות חייב הקרן בלא שבועה מן הכפל בשבועה:
- ^ הביאור ממשיך בפסוק הבא. ראו כל סוגיא זו ב"מ צ"ד ע"ב.