מפרשי רש"י על שמות כב כט
רש"י
"שבעת ימים יהיה עם אמו" - זו אזהרה לכהן שאם בא למהר את קרבנו לא ימהר קודם שמונה לפי שהוא מחוסר זמן
"ביום השמיני תתנו לי" - יכול יהא חובה לבו ביום נאמר כאן שמיני ונאמר להלן (ויקרא כב) ומיום השמיני והלאה ירצה מה שמיני האמור להלן להכשיר משמיני ולהלן אף שמיני האמור כאן להכשיר משמיני ולהלן וכן משמעו וביום השמיני אתה רשאי ליתנו לי (מכילתא)
רש"י מנוקד ומעוצב
שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ – זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֵן, שֶׁאִם בָּא לְמַהֵר אֶת קָרְבָּנוֹ – לֹא יְמַהֵר קֹדֶם שְׁמוֹנָה, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמַן.
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי – יָכוֹל יְהֵא חוֹבָה לְבוֹ בַּיּוֹם? נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה" (ויקרא כב,כז): מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן, לְהַכְשִׁיר מִשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן – אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן, לְהַכְשִׁיר מִשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן; וְכֵן מַשְׁמָעוֹ: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי אַתָּה רַשַּׁאי לִתְּנוֹ לִי.
מפרשי רש"י
[לא] אזהרה לכהן. ולא לישראל, שהרי לא היה הישראל מקריב אותו אלא הכהן, וכאן נאמר "וביום השמיני תתנו (לישראל) [לי]" להקריב אותו, כדילפינן בגזירה שוה, נאמר כאן "ביום השמיני תתנו לי", ונאמר להלן (ויקרא כ"ב, כ"ז) "ומיום השמיני והלאה ירצה", אם כן בהקרבה מדבר, וזה לא שייך בישראל, כי אם בכהן: