מפרשי רש"י על שמות כב יב
רש"י
"אם טרף יטרף" - ע"י חיה רעה
"יבאהו עד" - יביא עדים שנטרפה באונס ופטור
"הטרפה לא ישלם" - אינו אומר טרפה לא ישלם אלא הטרפה יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם טרפת חתול ושועל ונמיה משלם טרפת זאב ארי ודוב ונחש אינו משלם ומי לחשך לדון כן שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה מה מיתה שאין יכול להציל אף שבר ושביה שאין יכול להציל
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם טָרֹף יִטָּרֵף – עַל יְדֵי חַיָּה רָעָה.
יְבִאֵהוּ עֵד – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס, וּפָטוּר.
הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם – אֵינוֹ אוֹמֵר "טְרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם" אֶלָּא "הַטְּרֵפָה": יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. טְרֵפַת חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה, מְשַׁלֵּם; טְרֵפַת זְאֵב, אֲרִי, וְדֹב וְנָחָשׁ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וּמִי לְחָשְׁךָ לָדוּן כֵּן? שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה"; מַה מִּיתָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל, אַף שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה, שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל.
מפרשי רש"י
[יח] ואם טרוף יטרף. הוסיף וי"ו כמו שהכתוב בעצמו הוסיף וי"ו אצל "ואם גנב יגנב" (פסוק יא), דהא קרא שלפני זה (פסוק י) מדבר בנשבר ונשבה, ולפיכך צריך לומר ואם נגנבה, ולא נשבר או נשבה, ישלם. וכן צריך לומר אם לא נשבר ונשבה, רק טרוף יטרף על ידי זאב, יביאהו עד, ולכך הוסיף וי"ו (כ"ה ברא"ם):