מפרשי רש"י על שמות כב כב
רש"י
"אם ענה תענה אותו" - הרי זה מקרא קצר גזם ולא פי' עונשו (והא דכתיב והיו נשיכם וגו' זהו אם צעק יצעק אבל באם לא יצעק לא פי' וק"ל) כמו (בראשית ד טו) לכן כל הורג קין גזם ולא פי' עונשו אף כאן אם ענה תענה אותו לשון גזום כלומר סופך ליטול את שלך למה כי אם צעק יצעק אלי וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר: גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ "לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן" (בראשית ד,טו), גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ. אַף כָּאן: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ – לְשׁוֹן גִּזּוּם, כְּלוֹמַר: סוֹפְךָ לִטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ; לָמָּה? כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי וְגוֹמֵר.
מפרשי רש"י
[כד] הרי זה מקרא קצר גיזם ולא פירש עונשו. דהא לא נזכר דבר בזה שאמר "אם ענה תענה" שיאמר על זה "כי אם צעוק יצעק אלי", והוי למכתב 'אם ענה תענה אותם וצעוק יצעק אלי', לכך צריך לומר ד"אם ענה תענה אותו" 'גיזם ולא פירש ענשו'. וכך פירושו "אם ענה תענה" תהא נענש על ידו, ולמה - "כי אם צעוק יצעק וגומר". אבל לי היה נראה שהכתוב הוא כפשוטו, וכך פירוש הכתוב; "אם ענה תענה" רק שהוא "צעוק יצעק אלי אשמע", ולשון "כי" משמש בלשון 'אלא', שהוא אחד משמושי "כי" (גיטין דף צ.), ובא לומר שמיד שהוא צועק - נענה: