מפרשי רש"י על שמות כב יז


| מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ב • פסוק י"ז |
א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • י • יב • יד • טו • יז • כא • כב • כד • כה • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, י"ז:

מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃


רש"י

"מכשפה לא תחיה" - (סנהדרין סז) אלא תומת בב"ד ואחד זכרים ואחד נקבות אלא שדבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות


רש"י מנוקד ומעוצב

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה – אֶלָּא תּוּמַת בְּבֵית דִּין. וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, שֶׁהַנָּשִׁים מְצוּיוֹת מְכַשְּׁפוֹת (סנהדרין ס"ז ע"א).

מפרשי רש"י

[כב] אלא תומת בבית דין. דאין פירוש הכתוב שלא יתנו לה מזון להחיות אותה כמו "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, ל"ו), זה אינו, אלא תומת בבית דין. ומה שהוצרך להוסיף 'בבית דין', שלא תאמר שפירושו שלא ימכרו לה מזון ומפני זה תומת, ולכך הוצרך להוסיף 'בבית דין'. ואף על גב דלא כתיב כאן מיתה, רק כתיב "לא תחיה", דכאן אם היו בית דין מניחין אותה ולא ימיתו אותה - הרי נותנים לה חיים, שכל בית דין בעולם הדנין ומנהיגין את ישראל - הם מפרנסים ומחיים את העם, כי לכך יקרא המנהיג 'פרנס', כי הפרנס מחיה העם, ואם יניחו אותה הרי נותנים לה חיות. ועוד, הכלל מחיה את הפרט, ואם יניחו אותה הרי נותנים לה חיים, ולפיכך פירושו 'אלא תומת בבית דין'. ובפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סז.) יליף רבי עקיבא דמכשיפה בסקילה, דכתיב (לעיל יט, יג) "אם בהמה אם איש לא יחיה", ושם סקילה מפורשת. ונראה לי לכך כתב בהאי לישנא, מפני שהמכשפים עוסקים בדברים שיצא חוץ ממציאות העולם במעשיהם הזרים אשר הם עושים, ולדבר כזה אין ראוי שיהיה קיום וחיות, ולכך אמר "לא תחיה" דברים כאלו שהם יוצאים חוץ ממציאות העולם: