קטגוריה:שמות כב יא
ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵ/עִמּ֑/וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִ/בְעָלָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְאִם אִתְגְּנָבָא יִתְגְּנֵיב מֵעִמֵּיהּ יְשַׁלֵּים לְמָרוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין יִתְגַנְבָא יִתְגַנֵּב מִנֵיהּ דַּהֲוָה לֵיהּ עִמֵּיהּ אֲגַר נְטִיר יְשַׁלֵם לְמָרוֹי: |
מדרש מכילתא (כל הפרק)
קנט. (ואם גנב יגנב מעמו) זה שומר שכר, והעליון שומר חנם. אתה אומר כן, או אינו אומר אלא זה שומר חנם והעליון שומר שכר. הרי אתה דן. הואיל והשומר חייב (והשוכר) חייב. מה (שוכר) שהוא נהנה, אף שומר שכר שהוא נהנה. יצא שומר חנם שאינו נהנה. הא אין עליד לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, זה שומר שכר והעליון שומר חנם.
קס. ואם גנב יגנב . אין לי אלא גנבה, אבדה מנין- הרי אתה דן. הואיל וגנבה חסרון שמירה, ואבדה חסרון שמירה. אם למדת על גנבה שהוא חייב עליה לשלם, אף אבדה יהא חייב לשלם. [רבי יוסי אומר,] אם גנב יגנב (ר' יוסי אומר,) להביא את (הגנבה) [והאבדה].
קסא. מעמו (להביא) [להוציא] את הצוער (ולהוציא) [ולהביא] את (דמי) הנוקד.מלבי"ם - התורה והמצוה
קנט. ואם גנב יגנב . בפרשה ראשונה פטר על הגנבה, ופה מחייב על הגנבה. מזה הוכיחו חז"ל פה ובבא מציעא (דף צד), שפה מדבר בשומר שכר. שאין לומר בהפך, שבראשון יש חומרא שאם טוען טענת גנב משלם כפל, ופה אין משלם כפל. ויש לומר שהראשון בשומר שכר. שזה שמשלם קרן, חמור יותר שכן השואל שהוא נהנה יותר משומר שכר, גם כן חייב על גנבה ואין משלם בטוען טענת גנב. כן פי' בגמרא שם. וצ"ל כגי' הגר”א והשומר חייב והשואל חייב. וכבר בארתי שלכן פרשה ראשונה אמר כי יתן וכו' כסף או כלים, שהם דרך לשמרן בחנם. ובפ' זו תפס חמור או שור שדרך לשמרן בשכר.
קס. ואם גנב יגנב ר' יוסי סבירא ליה שכפל המקיר על הפעל נדרש בכ"מ כמו שאמר בעבודה זרה (דף כז) על המול ימול, שסבירא ליה לר' יוסי לא דברה תורה כלשון בני אדם. ואף על גב דבזבחים (דף קח) אמר לר”י דאיש איש, דברה תורה כלשון בני אדם, לא כן בכפל המקור עם הפעל. ופי' שבא לבאר, שבא לשון גננה לדוגמא, והוא הדין אבדה שדומה לגנבה,.ותנא קמא סבירא ליה דברה תורה כלשון בני אדם כמה שאמרו בבבא מציעא (דף צד) ולמדו מן הסברא עיי' בגמ' שם.
קסא. ואם גנב יגנב מעמו כבר בארתי ( צו קנז ) שיש הבדל בענין לקיחה בחזקה, בין לקח ממנו ובין לקח מאתו או מעמו. שבמלת מעמו מצין שלוקח דבר שהוא ברשות חברו, ובזה מביא את הנוקד, שהוא הרועה הגדול. שהוא עצמו עם נעריו שומרים כל הצאן, והגנבה היא מרשותו. ומוציא הצוער אם מסר הבהמה לשומרים צעירים שהם שומרים ורועים בפני עצמם. שאז פטור כי חל החיוב על הצוער. והעתקתי כגי' הגר”א עפ”י המלקט.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות כב יא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.