מפרשי רש"י על דברים א ה
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק א' • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כג • כד • כה • כז • לא • לז • מ • מא • מב • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
הוֹאִיל – הִתְחִיל, כְּמוֹ: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי" (בראשית יח,כז; ספרי ד; מדרש תנחומא דברים ב).
בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן פֵּרְשָׁהּ לָהֶם (תנחומא שם).
מפרשי רש"י
[יח] בשבעים לשון פירשה להם. דאם לא כן, מהו לשון "באר", שמשמעותו מבואר עד שהכל מבינים, אלא שפירש להם בשבעים לשון. והרא"ם מפרש דילפינן בגזירה שוה "באר" "באר" דכתוב בפרשת כי תבא (להלן כז, ח) "באר היטב". ו"היטב" בגלגולו שבעים, כזה; ה', ה"י, הי"ט, היט"ב:
הואיל משה באר את התורה רש"י בשבעים לשון פרשה להם ע"כ.
נ"ל דהכי פי' דהרי הואיל באר משמע שהתחיל לבאר אותה להם עכשיו כדי שיבינוה והרי כבר למד אותה עמהם כל פרשה ופר' בפני עצמה כדאמרינן כיצד סדר משנה כו' שהיו באים כל ישראל ולמד עמהם תחלה הוא ואחר כך אהרון כו'
אלא על כרחך לומר דבאר זה רצה לומר שהתחיל עכשיו ביאור מה שלא ביאור להם כבר ומה הוא זה הוא שעד עכשיו ביאור להם הכל בלשון הקדש ועכשיו התחיל לבאר אותה להם בלשונות אחרים דחשש אולי אינם כולם בעלי לשון הקדש ולא הבינוהו כולם דודאי עם רב כזו שהם יותר מששים רבוא יש בהם בעלי לשונות הרבה לכך אמר רש"י בשבעי' לשון כלומר כיון שחשש שמא יש בהן בעלי שאר לשונות חוץ מלשון הקדש והוצרך לפרש להם ודאי הוצרך לפרש להם בכל השבעים לשונות דהי מנייהו מפקת שמא מאותו לשון שישאר שלא לפרש יש בהם והם לא יבינוה.
[2]רא"ם והיטב בצירופו עם החשבון הקודמי עולה שבעים ע"כ רצה לומר כזה ה' ה"י הי"ט היט"ב.