מ"ג דברים א ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְּמוֹאָב שָׁרִי מֹשֶׁה פָּרֵישׁ יָת אוּלְפַן אוֹרָיְתָא הָדָא לְמֵימַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּעִיבְרָא דְיוֹרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב שׁוֹרֵי משֶׁה לְמַלְפָא יַת פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הֲדָא לְמֵימָר: |
רש"י
"באר את התורה" - בשבעים לשון פירשה להם
נ"ל דהכי פי' דהרי הואיל באר משמע שהתחיל לבאר אותה להם עכשיו כדי שיבינוה והרי כבר למד אותה עמהם כל פרשה ופר' בפני עצמה כדאמרינן כיצד סדר משנה כו' שהיו באים כל ישראל ולמד עמהם תחלה הוא ואחר כך אהרון כו'
אלא על כרחך לומר דבאר זה רצה לומר שהתחיל עכשיו ביאור מה שלא ביאור להם כבר ומה הוא זה הוא שעד עכשיו ביאור להם הכל בלשון הקדש ועכשיו התחיל לבאר אותה להם בלשונות אחרים דחשש אולי אינם כולם בעלי לשון הקדש ולא הבינוהו כולם דודאי עם רב כזו שהם יותר מששים רבוא יש בהם בעלי לשונות הרבה לכך אמר רש"י בשבעי' לשון כלומר כיון שחשש שמא יש בהן בעלי שאר לשונות חוץ מלשון הקדש והוצרך לפרש להם ודאי הוצרך לפרש להם בכל השבעים לשונות דהי מנייהו מפקת שמא מאותו לשון שישאר שלא לפרש יש בהם והם לא יבינוה.
[2]רא"ם והיטב בצירופו עם החשבון הקודמי עולה שבעים ע"כ רצה לומר כזה ה' ה"י הי"ט היט"ב.
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן פֵּרְשָׁהּ לָהֶם (תנחומא שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
"את התורה הזאת לאמר" וסמיך ליה "ה' אלהינו" כלומר הזהירם על יחוד השם: