מפרשי רש"י על דברים א יט
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק א' • פסוק י"ט |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כג • כד • כה • כז • לא • לז • מ • מא • מב • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כׇּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
רש"י
"המדבר הגדול והנורא" - שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות
רש"י מנוקד ומעוצב
הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא – שֶׁהָיוּ בּוֹ נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת (שם).
מפרשי רש"י
[נ] שהיו בו נחשים כקורות וכו'. ואם תאמר, והלא הענן היה הולך לפניהם והיה הורג נחשים ועקרבים (רש"י במדבר י, לד), ואיך ראו נחשים כקורות. ויש לומר, שלא ראו אותם אלא מתים (כ"ה ברא"ם):
[נא] באיזה לשון הם מדברים. ואם תאמר, מאי אכפת להו באיזה לשון הם מדברים. ויראה, כי ע' לשונות הם כנגד ע' אומות, ולכל אומה נתן לה לשון, והלשון הוא מתיחס אל האומה, לפי מה שהיא - נתן לה הקדוש ברוך הוא לשון, כי לשון הקודש נתן לעם הקודש, נמצא כי הלשון הוא מתיחס לפי מדריגת האומה. ולפיכך היו רוצים לדעת באיזה לשון הם מדברים. והם ידעו כבר ענין כל לשון, כי אותם שיש להם לשון זה - ענינם כך. ורצו שיעמדו על ענין האומה מה הם, כי הלשון הוא גדר האומה מה שהיא:
ולעיל בפרשת שלח לך (במדבר י"ג, כ"ו) אצל "וישיבו אותם דבר" לא פירש (רש"י) מידי, משום דבהגדה שייך שפיר "וישיבו אותם דבר", שבא לומר שהביאו להם תשובת דבר. אבל שאמר 'הבא לי תשובה', פשיטא, כל מי ששולח שליח - אדעתא שיביא לו תשובה שולח אותו. וזה שהוקשה כאן, דלמה הוצרך לומר שישיבו דבר, שודאי לכך שלח אותם:
[נב] שאין בה עקמימות. דאם לא כן, למה היו צריכין לידע "את הדרך אשר נעלה בה", אלא אין דרך שאין בה עקמימות, והיו רוצים לדעת הדרך שהוא ישר יותר, ואין בה כל כך עקמימות:
[נג] אשר נבוא אליהן תחלה לכבוש. לא כמשמעו, שיגידו להם באיזה עיר יבואו לכבוש, דהא היה כוונתם לכבוש כל הארץ, ואם כן מאי "והערים אשר נבא עליהן", אלא כך רצה לומר, הערים אשר נבא אליהן תחלה לכבוש, והם יותר נוחים לכבוש מן האחרים: