מפרשי רש"י על בראשית א כה
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק א' • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
רש"י
"וַיַּעַשׂ" - תקנם בצביונם בתקונן ובקומתן
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּעַשׂ – תִּקְּנָם בְּצִבְיוֹנָם וּבְקוֹמָתָן.
מפרשי רש"י
[נט] תקן צביונן. דאין לפרש כמשמעו, שכבר נאמר (פסוק כד) "תוצא הארץ נפש חיה", אלא לא אתא רק שתקן צביונן בתפארתן, שיהיו נאים כמו 'צבי ופאר' כך פירש הערוך. ורש"י פירש במסכת חולין (ס. ד"ה לצביונם) שהוא מלשון רצון, כלומר בדמות שבחרו להם בעצמם - נבראו. ואם תאמר למה כתב זה כאן יותר מבשאר נבראים שתקן להם צביונן, ובמסכת חולין משמע שכל הנבראים בצביונן נבראו, יש לומר דבשרץ הארץ שיש הרבה מינים בהם שנראים מאוסים ומגונים, כמו העכבר והחולד, לכך כתב שאף הם בצביונן נבראו - בדמות שבחרו להם, ולפי ענייניהם הם יפים מאד:
בד"ה תקנם בצביונם כו' קומתן מתחילתן נ"ב ולי נראה דקומתן מפיק מויעש כפירש רש"י וצביונם מלשון צבאם או כפירש רש"י שהוא מלשון רצון ובחירה או כפי' הערוך שהוא לשון יופי מלשון צבי ותפארת מהרש"ל: