מפרשי רש"י על במדבר כב ו
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק ו' | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
רש"י
"נכה בו" - אני ועמי נכה בהם ד"א לשון משנה הוא (במד"ר) מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט
"כי ידעתי וגו'" - ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב
רש"י מנוקד ומעוצב
נַכֶּה בּוֹ – אֲנִי וְעַמִּי נַכֶּה בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, לְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: "מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים" (משנה חולין י ג); לְחַסֵּר מֵהֶם מְעַט (תנחומא שם).
כִּי יָדַעְתִּי וְגוֹמֵר – עַל יְדֵי מִלְחֶמֶת סִיחוֹן, שֶׁעֲזַרְתּוֹ לְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב (שם).
מפרשי רש"י
[יג] אני ועמי נכה. ["נכה"] לשון רבים, והוא לפי פירוש זה מלשון הפעיל:
[יד] לשון משנה הוא וכו'. גם לפי פירוש זה הוא לשון הכאה, אלא שהוא מלשון כבד מן הדגושים, והוא מקור, והנו"ן שורש (כ"ה ברא"ם). אך רש"י סובר שאין זה כן, כי אותם הבאים בנו"ן הם מגזירת השלמים, ואינם דומים כלל לחסרים, כמו שכתב רש"י בפרשת שמות (שמות ג', כ"ב) אצל "ונצלתם את מצרים", ושם התבאר. ולפיכך כתב שהוא לשון משנה 'מנכה לו מן הדמים' (ר' ב"מ קה ע"ב), משמע כי אין זה מלשון הכאה, בעבור שהוא בתוספת נו"ן, והוא סובר שהוא מן השלמים: