מפרשי רש"י על במדבר כב יב
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק י"ב | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
רש"י
"לא תלך עמהם" - (שם) אמר לו א"כ אקללם במקומי אמר לו לא תאור את העם אמר לו א"כ אברכם אמר לו אינם צריכין לברכתך כי ברוך הוא משל אומרים לצרעה (ס"א לדבורה) לא מדובשיך ולא מעוקציך
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם – אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֲקַלְּלֵם בִּמְקוֹמִי? אָמַר לוֹ: לֹא תָאֹר אֶת הָעָם. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֲבָרְכֵם? אָמַר לוֹ: אֵינָם צְרִיכִים לְבִרְכָתְךָ, כִּי בָרוּךְ הוּא. מָשָׁל אוֹמְרִים לַצִּרְעָה [ספרים אחרים: לַדְּבוֹרָה]: "לֹא מִדּוּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעוּקְצֵךְ" (תנחומא ו).
מפרשי רש"י
[כב] ואם תאמר אם כן אקללם במקומי. פירוש, דאילו הוי דבר אחד, הוי למכתב 'לא תלך לאור', מה "לא תלך" ו"לא תאור". וכן "כי ברוך הוא" ענין בפני עצמו, דאם לא כן, למה צריך לומר עוד "כי ברוך הוא", די כשיאמר 'לא תלך לאור'. ועוד, וכי בשביל שהם ברוכים לא יקלל, אדרבה, בשביל שהם ברוכים רוצה לקלל:
[כג] אומרים לדבורה. אף על גב דלבסוף היה מברך את ישראל, אותם הברכות מפי הקדוש ברוך הוא על כרחו של בלעם (סנהדרין דף קה:), ברכות כאלו היה רוצה שיברך להם, אבל לברך מעצמו - לא, כי כל ברכה של בלעם - עם הברכה דבוק דברים שאינם של ברכה, והם רעות. והיינו דקאמר 'אומרים לדבורה לא מעוקצך וכו, פירוש כי עם הדבש דבק קצת דבר רע, שהדבורה עוקצת, והאדם אינו רוצה בטוב כדי שלא יגיע לו הרע: