מפרשי רש"י על במדבר כב ט
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק ט' | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
רש"י
"מי האנשים האלה עמך" - להטעותו בא (ר"ל ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כוונת הש"י שאמר מי האנשים היתה לטובה ליכנס עמו בדברים כמ"ש רש"י בפ' בראשית בתיבה איכה אך בא לבלעם לטעות כי הוא טעה) אמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו אין דעתו שוה עליו אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין
רש"י מנוקד ומעוצב
מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ – לְהַטְעוֹתוֹ בָּא. אָמַר: פְּעָמִים שֶׁאֵין הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו, אֵין דַּעְתּוֹ שָׁוָה עָלָיו; אַף אֲנִי אֶרְאֶה עֵת שֶׁאוּכַל לְקַלֵּל וְלֹא יָבִין (מדרש תנחומא בלק ה).
מפרשי רש"י
[יח] להטעותו וכו'. ובפרשת בראשית (בראשית ג', ט') פירש (רש"י) גבי "איכה", שהוא כמו "מי האנשים" דבלעם, לכנוס עמו בדברים, וכאן פירש להטעותו. ונראה לי דתרווייהו צריכים; כי אין לפרש כלל שהקדוש ברוך הוא אמר "מי האנשים" להטעותו, כי אין הקדוש ברוך הוא מטעה שום בריה, אלא הבא לטמא פותחין לו (שבת דף קד.), אבל אין מסייע לו. והשתא אם לא היה שם פירוש אחר על "מי האנשים", לא היה זה מדתו של הקדוש ברוך הוא לומר כך, דאם לא כן, איך יפרש בלעם "מי האנשים", ועל כרחך צריך לו לטעות ולומר שאין הכל גלוי לפניו. אבל השתא דנוכל לפרש "מי האנשים" לכנוס עמו בדבור, כמו אדם (בראשית ג', ט') וקין (בראשית ד', ט'), לא הטעה אותו הקדוש ברוך הוא, שהרי אפשר שפיר, ושוב אם יטעה בלעם את עצמו ויאמר שאין הכל גלוי לפניו - הוא הטעה את עצמו, ונתן פתח לפניו לטעות, וזה מדת הקדוש ברוך הוא. ומכל מקום אין לומר שמה שאמר הקדוש ברוך הוא "מי האנשים" לכנוס עמו בדבור שלא יהיה נבהל, זה אינו, דמה לרשע יהיה נבהל, ונבהל רשע כמותו. ודוקא גבי אדם וקין, שם איכא טעמא כדי שלא יהא נבהל להשיב לומר 'חטאתי' (רש"י שם), וזה לא יתכן גבי בלעם. אלא שנתן פתח לפניו לטעות, וזה להטעותו, רצה לומר שפתח לו פתח להטעותו: