מלבי"ם על יהושע יז יד
| מלבי"ם על יהושע • פרק י"ז • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּ֩וּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּרְﬞכַ֥נִי יְהֹוָֽה׃
"מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד". כבר ביארתי, שהגם שהפילו לאפרים ומנשה שני גורלות, בכל זאת נפל להם חבל אחד ותחום אחד, רק שתחום זה נתחלק לשני חלקים, וכבר ביארנו (ריש סימן יד), כי הגורל לא הראה רק באיזה מקום יהיה תחומו של השבט, ואחר-כך היה ביד יהושע להרבות או למעט כפי מספר אנשי השבט. ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים (שבזה נתקיים (בראשית מח): "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"), ובכל זאת לא נתן לשניהם (טרם הוסיף להם מיששכר ומאשר) רק חבל אחד וגורל אחד, רוצה לומר, שלא היה כַּמוּתו רק ככמות גורל אחד מהשבטים.
"ואני עם רב". ולפי מספר הגלגולת, היה צריך לכפול החבלים.
<< · מלבי"ם על יהושע · יז · יד · >>