כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּ֩וּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּרְﬞכַ֥נִי יְהֹוָֽה׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וּמַלִילוּ בְּנֵי יוֹסֵף עִם יְהוֹשֻׁעַ לְמֵימָר מָא דֵין יְהָבְתָּ לִי אַחֲסָנָא עַדְבָא חָד וְחוּלַק חָד וַאֲנָא עַם סַגִי עַד לִסְגֵי בָּרְכַנִי יְיָ:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וידברו בני יוסף" - שבט מנשה
"
עד אשר עד כה ברכני ה'" - עד אשר ראית שנתרבה מנינו ממנין ראשון למנין שני עשרים אלף וחמש מאות כמנין כה בגימטריא במנין ראשון אתה מוצא במנשה בספר (
במדבר א לד) שנים ושלשים אלף ומאתים ובפנחס (שם כו לד) שנים וחמשים אלף ושבע מאות דבר אחר עד אשר עד כה ברכה נאמרה לאברהם (
בראשית טו ה) כה יהיה זרעך נתקיימה בי ולפי פשוטו עד אשר עד כה עד אשר כך כאשר אתה רואה
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
והנה זכר שנחלת בני יוסף באה יחד עד שכבר נכללה בגבולות אחרים כמו שנזכר פה, וזכר אחר זה שכבר נתרעמו מזה ליהושע ואמרו לו מדוע נתת לנו נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה' ולכן יתכן שיתוסף זרעם מאד בזה האופן עד שלא תכילם הארץ שנפלה להם בנחלה והנה יתבאר אופו רבויים מהמספר הנזכרים בפרשת פינחס שכבר היו יותר ממטה ראובן ושמעון ובזה נתקיים מה שאמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי כמו שביארנו במקומו, או ירצו בגורל אחד גורל מוגבל שלא יתכן להם להרחיבו במה שעתיד והשיב להם יהושע מה שראוי שיתפייסו בו והוא שבתוך נחלתם בעצמה יתכן להם להרחיב גבולם וזה שבהר ההוא היה יער גדול ואם יכרתו העצים אשר בו יתכן להם לשבת בו:
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף" – פירוש, אפרים וחצי שבט מנשה, כמו שמפורש לפנים: "ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר".
"מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב" - פירוש, לא נתן יהושע לשבט אפרים ולחצי שבט מנשה אלא גורל אחד ואותו הגורל חילקוהו בין שניהם. שכך כתוב למעלה: "ויצא הגורל לבני יוסף" עד "וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים", ואחר כך חילקוהו בין שניהם. ואולי עשה כן יהושע מפני שהיה שבט מנשה חצי שבט לא נתן לו גורל בפני עצמו אלא כללו עם שבט אפרים. וכך אמר לפנים: "יהודה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. הנה שהיו כלולים אפרים וחצי שבט מנשה בגבול אחד.
וזה שדיברו בלשון יחיד - הגדול שבהם דיבר בשם כולם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כה" - רצונו לומר כמו שאתה רואה
מצודת דוד
"עד כה" - עד אשר נתרבה כמו שאתה רואה
"עם רב" - ואין די לי בהנחלה הזאת
"נחלה גורל אחד" - רצה לומר נחלה מועטת כאלו היא גורל אחד ומחוז אחד
"
נתתה לי" - לכל בני יוסף למנשה ולאפרים
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד". כבר ביארתי, שהגם שהפילו לאפרים ומנשה שני גורלות, בכל זאת נפל להם חבל אחד ותחום אחד, רק שתחום זה נתחלק לשני חלקים, וכבר ביארנו (
ריש סימן יד), כי הגורל לא הראה רק באיזה מקום יהיה תחומו של השבט, ואחר-כך היה ביד יהושע להרבות או למעט כפי מספר אנשי השבט. ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים (שבזה נתקיים
(בראשית מח): "
אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"), ובכל זאת לא נתן לשניהם (טרם הוסיף להם מיששכר ומאשר) רק חבל אחד וגורל אחד, רוצה לומר, שלא היה כַּמוּתו רק ככמות גורל אחד מהשבטים.
"ואני עם רב". ולפי מספר הגלגולת, היה צריך לכפול החבלים.
