מלבי"ם על יהושע יז
<< · מלבי"ם על יהושע · יז · >>
פסוק א
(א) "כי הוא בכור יוסף". מבאר מדוע נתחלק מנשה לשני חצאין, כי מצד היותו בכור יוסף "היה" חשוב ושם לו בגבורים ומרובה באוכלסין, ע"כ "מכיר בכרו" (והוא אשר "היה"
"איש מלחמה") היו לו "הגלעד והבשן". (וגם חז"ל קבלו שמה שנקרע מטה מנשה לשנים היה בסבת יוסף שגרם לשבטים לקרוע. ולמה לא נקרע שבט אפרים רק מנשה מבאר כי הוא בכור יוסף):פסוק ב
פסוק ד
פסוק ה
(ה) "עשרה". ששה לששה בתי אבות, ובנות צלפחד לקחו ד' חלקים כמש"פ חז"ל (שם א) ועל פי הפשט, א] מהמכמתת עד עין תפוח. ב] ארץ תפוח עד נחל קנה. ג] מנחל קנה צפונה לנחל עד הים. ד] בית שאן ובנותיה. ה] יבלעם ובנותיה. ו] דאר ובנותיה. ז] עין דור ובנותיה. ח] תענך ובנותיה. ט] מגידו ובנותיה. י] שלשת הנפת. הרי עשרה מחוזות שכ"א היה חבל
ומדה מיוחדת:פסוק ו
פסוק ז
(ז) "מאשר". כי אשר היה בצפונו של מנשה. והנה גבול אפרים שהקו הרוחב המגביל בינו לבין מנשה היה מעטרות אדר עד בית חורון, לבד אצל בית חורון יצא עוד רצועה למערב עד מכמתת והיתה לאפרים (כנ"ל טז, ה - ו). הנה "ממכמתת" בצפון הלך הקו מצפון לדרום עד "עין תפוח", וכל הארץ ההיא שהיא מן עטרות אדר עד תפוח בדרום והנלכד בתוך
שטח הקו שהלך ממכמתת לתפוח כולו היה של מנשה ובזה נפסק גבול אפרים מן הערים המבדלות:פסוק ח
(ח) "למנשה". הנה הרוחב הצפוני מחלק מנשה שהוא ממכמתת עד הים, היה כולו "למנשה". אבל ברוחב הדרומי שהוא מתפוח עד הים, נתחלק והיה חציו הצפוני "למנשה" והדרומי
לאפרים (שם היו ערים המבדלות): "ארץ תפוח". שהיא המדינה בצפון, היה למנשה: "ותפוח". העיר עצמה שהיתה בצד דרום "אל גבול מנשה", היתה לבני אפרים:פסוק ט
(ט) "וירד". וכן ירד גבול הדרומי מחולק בין מנשה ואפרים עד "נחל קנה". ששם, "נגבה לנחל, ערים האלה", אשר שמה היו "לאפרים בתוך ערי מנשה". ר"ל הם היו הערים
המבדלות שהזכירם כבר (טז, ח), ומצפון לנחל היה למנשה עד הים הגדול:פסוק י
(י) "נגבה". ר"ל ועד הים היה הגבול מחולק, ש"נגבה" היה לאפרים וצפונה היה למנשה, והים היה גבול שניהם מצד מערב: "ובאשר". אחר שבאר מצר דרומו של מנשה שהיה תחלה בפני עצמו מעטרות אדר עד תפוח, ומתפוח עד הים היה משותף עם אפרים, ומצר הכללי המשותף לבני יוסף בצד דרומו כבר הורה בריש סימן ט"ז, ולא הודיענו עד עתה מצר צפוני של מנשה, אומר כי בצפונו פגע עם אשר שהיה בצפונו של מנשה (כמש"ל יט, יד). ובמזרחו, שהקו מן הצפון לדרום במזרח מנשה התחיל להמשך ממכמתת שהיה בולט מגבול
אפרים לצפונו, וא"כ למעלה ממכמתת היה גבול יששכר שהיה שכן לאפרים בצד מזרח (כמש"ל שם, יז):פסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
"ואני עם רב". ולפי מספר הגלגולת, היה צריך לכפול החבלים.
פסוק טו
פסוק טז
זאת שנית, "ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בעמק", אחרי ההר ההוא, וטוב יהיה היער מחיצה בינינו ובינם, בל יעלו וישחיתו את הארץ בכלי משחיתם.
פסוק יז
פסוק יח
[ב] ע"י שכוח גדול לך, "והיו לך תוצאותיו", אני מוותר לך גם גבולי ההר אחריו, שהוא העמק, הערים אשר בחלק אשר ויששכר (שחשב למעלה יא). והם לא יקפידו על זה במה שאני מגרע מנחלתם, "כי רכב ברזל לו", וגם "חזק הוא" מצד עצמו, ולא יוכלו הם להורישו, וישמחו על זה כי אתה תורישנו משם, וזה הודעה על מה שאמר למעלה (יהושע יז יא): "ויהי למנשה באשר וביששכר", ושבכל-זאת גם הם לא הורישוהו.
<< · מלבי"ם על יהושע · יז · >>