מהרש"ל על הש"ס/סנהדרין/פרק ה
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
מאירי |
ריטב"א |
רמב"ן |
ר"ן |
יד רמ"ה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש | בן יהוידע
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
דף מ עמוד א
עריכהרש"י בד"ה באיזו יום כו' ואין מעלין על לבן כו'. נ"ב ואני אומר אפילו אם יעלו על לבן להזימן לא יוכלו להזימן אם יאמרו העדים בג' בחדש היה המעשה ויבואו המזימין הלא בג' בחודש עמנו הייתם יכולים לומר טעינו בעיבורא דירחא ביום א' או לפניו היה המעשה או לאחריו ובודאי הם פטורים באותה הטענה דרובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא כדלקמן ומשום הכי צריכין לומר באיזה יום וק"ל. והתוספות פרק קמא דפסחים דף י"ב ע"ש תירצו עוד תירוצים (עיין במהרש"א):
בד"ה המזכה כו' אני במקומי הס"ד:
דף מ עמוד ב
עריכהגמ' טרח וכתב לה קרא כו'. נ"ב קצת יש לתמוה איך שייך לומר כאן טרח וכתב לה קרא כלומר שיהיו כאילו כתב בתורה להדיא ולא נצרך שיבא למדת ק"ו וא"כ מה תועלת במה שכתבו באם אינו ענין שהרי לא כתיב והנה אמת נכון בנשרפין אלא למדין מאם אינו ענין שהוא ג"כ מן המדות של תורה ולמה לא תניחנו התורה לבא במדת ק"ו ממה שיבא במדת אם אינו ענין ודו"ק וכה"ג יש להקשות לקמן בסוגיא:
רש"י בד"ה מדהוה ליה כו' וחקרו ושני כו' לדרשה דמנינא הס"ד והד"א:
תוס' בד"ה מדהוה ליה כו' אפי' הוה כתוב דרוש תדרוש כו'. נ"ב פירוש דרוש תדרוש וחקרת או חקור תחקור ודרשת ואין לומר דילמא ה"נ דתלמודא קאמר דרוש תדרוש דוקא בלחוד בלא וחקרת דהוי ג' ואם כן וחקרת והטיב למאי אתא אי לאו משום דהוי היטב מופנה ונראה דל"ק מידי דודאי ניחא ליה למכתב ודרשת וחקרת דמה שיכתוב דרישה ב' פעמים וראיה לזה מדמסיק תלמודא לעיל מדהוה ליה למכתב ודרשו וחקרו ולא קאמר מדהוה ליה למיכתב ודרשו תרי זימני ולא קאמר תלמודא לכתוב דרוש תדרוש אלא במקום היטב ולא במקום וחקרת ודו"ק (עיין במהרש"א):
דף מא עמוד א
עריכהרש"י בד"ה בסודר שחנקו כו':
בד"ה שעקץ דקץ וחתכה מעוקצה כצ"ל:
בד"ה שפודו צ"ל ששפדו:
בד"ה ארבעים שנה כו' בפרקמטיא אמצעיים הד"א:
דף מא עמוד ב
עריכהגמ' אמרי ליה ומאי אמרי כו' כצ"ל:
שם ומאי קשיא א"ל מהא דקתני כצ"ל בס"א:
שם א"ר יוחנן עד כמה מברכין על החודש כצ"ל:
רש"י בד"ה כי אמרי כו' אמר האחד אני יודע כו' כצ"ל:
בד"ה ומאי אמרינן כו' להתקשות בה ומאי קשיא לך הס"ד. והד"א ונמחק וי"ו ומאי:
בד"ה עד כמה כו' יברך למחר הס"ד:
בד"ה על החודש על הלבנה בהתחדשה כצ"ל והס"ד:
תוס' בד"ה שזה יודע כו' במאי דקאמרי אח"כ כצ"ל:
דף מב עמוד א
עריכהגמ' מרימר ומר זוטרא מכתפי אהדדי כו' נמחק אהדדי. ונ"ב ס"א אינו:
רש"י בד"ה ותרווייהו כר' יוחנן כו' יתירה דהואי כמו יתר כצ"ל:
בד"ה וליברך הטוב כו' אדרב יהודה פריך כו'. נ"ב כבודו במקומו מונח כי אין אנו צריכין לזה דלכ"ע מקשה יברך הטוב והמטיב ומה שיש לו ברכה אחרת דהיינו מחדש חדשים מה בכך הלא אותה ברכה קאי על בריאת השם ומעשהו וברכה דהטוב והמטיב קאי על הנאת האדם כמו על היין דמברכין ב"פ הגפן וגם הטוב והמטיב ומכ"ש כה"ג דברכת מחדש חדשים מברך אתחילת חדושה וברכת הטוב והמטיב יברך במילואה לכל הפחות אחר שבעה שאז הוא ואחרים נהנין בשלימותה ועוד דלא גרע ממת אביו דמברך דיין האמת על המיתה ועל בשורת הירושה הטוב והמטיב ודו"ק (עיין במהרש"א). בד"ה כדי שלא יצאו מב"ד כו' כצ"ל: