קטגוריה:הושע ב א
והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְֽ֠/הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּ/ח֣וֹל הַ/יָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְ/לֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠/הָיָה בִּ/מְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָ/הֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣/י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָ/הֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רד"ק (כל הפרק)
והיה מספר בני ישראל: אף על פי שעתה קרואים "לא עמי" עוד יבא זמן שיהיה "מספר בני ישראל כחול אשר לא ימד ולא יספר". "לא ימד" כ"ש כל שכן ש"לא יספר", וכן (הושע ד, א): "אין אמת ואין חסד". ולשון מדידה נופל על החול, ועל הכוכבים לא יפול אלא לשון מספר, לפיכך חלקם ירמיהו הנביא כשהמשיל בשניהם ואמר (ירמיהו לג, כב): "אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים". ואף על פי שהוא אמר זה המשל על שתי משפחות מישראל וזה הנביא אמרו על כל ישראל, אין לתמוה בזה כי בזה ובזה הוא דרך הפלגה ואין החפץ בהם כי אם ענין רבוי:
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם: תחת אשר נאמר להם בזמן הזה לא עמי אתם לפי מעשיהם הרעים:
יאמר להם: בזמן ההוא:
בני אל חי: כי ישובו אל ה' והוא ישיב שבותם וירחמם:
וטעם בני אל חי: כי בזמן הזה עושין עצמן בנים לאלהים אחרים שאינם חיים ואפילו החיים שבהם שהם המזלות אינם חיים אלא בעילת המחיה אותם, אבל הוא יתברך חי מבלי סבה ועילה. ויונתן תרגם במקום כמשמעו "ויהא באתרא דאתגליאו לביני עממיא כד עברו על אורייתא ואתאמר להון לא עמי, אתון יתיבין ויתרבון ויתאמר להון עמיה דאלהא קיימא" (תרגום יונתן הושע, ב):מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"יאמר להם" - יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר
"אשר יאמר להם" - אשר היה נאמר עליהם
"והיה מספר" - בזמן הגאולה יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר א"א למדוד אותם ולספרם וארז"ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו' והבין ברמז שלא טוב בעיני ה' אשר דבר על ישראל להחליפם באומה אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמים
מצודת ציון
"ימד" - מלשון מדידה
"להם" - עליהם "()" "סגירה"מלבי"ם (כל הפרק)
והיה (תשובת הושע) דבר זה הורע בעיני הושע לגרש את אשתו ואת בניו, ולכן חזר מדבריו הקודמים והתחיל ללמד זכות על ישראל, אמר אל השם איך תרצה לשלח את אם הכנסיה ואת בניה, הלא לעתיד "יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר", ר"ל שהחול הגם שי"ל מספר, כי כבר התבאר שמציאת דברים רבים בלתי בעל תכלית בפעל הוא דבר נמנע (כמ"ש במו"נ ח"ב), בכ"ז הגם שי"ל מספר אין אדם יכול לספרו מפני ריבויו ודקותו, והגם שאפשר למדדו במדה גם זה א"א לעשותו כי רב החול נסתר במצולות ים ובתהומות הארץ שא"א לאדם להגיע שמה, כן לא יהיה אפשר לספר את ישראל, אם מצד ריבוים אם מצד שיהיו מפוזרים ונסתרים באפסי ארץ עד שרבים מהשבטים חשובים כאובדים כי אין יודע מקומם כחול הטמון במעמקי ימים, ואז "יהיה במקום אשר" צוה ה' עתה "שיאמר להם לא עמי אתם" דהיינו במקום שהדיחם בגלות והסתיר פניו מהם, אז "יאמר להם" שהם "בני אל חי" שאז יכירו כולם כי אביהם חי ומשגיח על בניו בהשגחה מיוחדת מופלאת שעי"ז יתקיימו משך זמן הגלות, ונודע בגוים זרעם כי הם זרע ברך ה':
ביאור המילות
"והיה מספר". המפ' נדחקו בסמיכות ענין הזה לשל מעלה, ואיך אחר כ"ז אמר ריבו באמכם, ולמ"ש הוא ויכוח, הושע השיב עמ"ש קרא שמו לא עמי, והלא והיה מספר וכו' וא"כ אמרו לאחיכם עמי, והשיב לו ה' א"כ ריבו באמכם:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למלכות יזרעאל עדיין יש סיכוי
[הושע ב א - ב3] "והיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר לא יימד ולא ייספר; והיה במקום אשר ייאמר להם 'לא עמי אתם!' ייאמר להם 'בני אל חי!'. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו, ושמו להם ראש אחד, ועלו מן הארץ: כי גדול יום יזרעאל. אמרו לאחיכם 'עמי!', ולאחותיכם 'רוחמה!'" .
הפסוקים האלה בלבלו את מפרשי המקרא, כי נראה שהם מדברים על העתיד הרחוק - אחרית הימים, והם 'תקועים' בין שתי פרשיות שמדברות על ההווה. אבל לפי ההסבר הזה קל להבין אותם, כי הנבואה הזאת נאמרה ב"תחילת דיבר ה' בהושע" – בתחילת תקופת נביאותו, וזו היתה תקופת ירבעם מבית יהוא. בתקופה זו בני ישראל היו "יזרעאל" (כנ"ל) – הם עוד לא ירדו לדרגה של "לא רוחמה" ובוודאי לא לדרגה של "לא עמי".
לאחר שהנביא הזהיר אותם מפני העתיד השחור שצפוי להם, הוא רצה להראות להם שיש דרך אחרת – אם יעשו את מה שכתוב בהמשך ("ריבו באמכם ריבו" – פסוק ד והלאה) הם יישארו "יזרעאל" ואף יתרבו, "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר" . הם לא יגיעו לתקופה של 'לא–עמי': "והיה במקום אשר ייאמר להם 'לא עמי אתם' ייאמר להם 'בני אל חי'," והם גם לא יגיעו לתקופה של 'לא–רוחמה', שבה צפוי הבדל בין ישראל ליהודה: "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו, ושמו להם ראש אחד, ועלו מן הארץ" – הם יצמחו מהארץ כמו זרע שגדל ועולה - "כי גדול יום יזרעאל" { כמו שנאמר בסוף על מלכות יהודה בלבד: (מלכים ב יט ל): "ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה, ועשה פרי למעלה " }. אתם עדיין לא אבודים – אתם עדיין 'יזרעאל': לא 'לא עמי' וגם לא 'לא רוחמה': "אמרו לאחיכם עמי, ולאחותיכם רוחמה."
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 10 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-10-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע ב א"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.