קטגוריה:במדבר כ יד
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כׇּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִ/קָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣י/ךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַ/תְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְ/נוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּשְׁלַח מֹשֶׁה אִזְגַּדִּין מֵרְקַם לְוָת מַלְכָּא דֶּאֱדוֹם כִּדְנָן אֲמַר אֲחוּךְ יִשְׂרָאֵל אַתְּ יְדַעְתְּ יָת כָּל עָקְתָא דְּאַשְׁכַּחַתְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשָׁדַר משֶׁה אִזְגַדִין מֵרְקָם לְוַת מַלְכָּא דֶאֱדוֹם לְמֵימָר כִּדְנַן אָמַר אָחוּךְ יִשְרָאֵל אַנְתְּ יַדְעַת יַת כָּל אַנִיקֵי דְאַשְׁכַּחְתָּנָא: |
רש"י
"אחיך ישראל" - מה ראה להזכיר כאן אחוה אלא אמר לו אחים אנחנו בני אברהם שנא' לו (בראשית טו) כי גר יהיה זרעך ועל שנינו היה אותו החוב לפורעו
"אתה ידעת את כל התלאה" - לפיכך פירש אביכם מעל אבינו (שם לו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו מפני השטר חוב המוטל עליהם והטילו על יעקברש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה – לְפִיכָךְ פֵּרַשׁ אֲבִיכֶם מֵעַל אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (בראשית לו,ו), מִפְּנֵי הַשְּׁטַר חוֹב הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, וְהִטִּילוֹ עַל יַעֲקֹב (ב"ר פג,יג).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מקדש אל מלך אדום. קדש שם עיר. ואינו קדש ברנע, שהרי קדש ברנע מדבר הוא שנאמר (תהלים כט) יחיל ה' מדבר קדש, וכבר הזכרתי זה למעלה.
כה אמר אחיך ישראל. כלומר אחים היינו בני אברהם שנאמר לו (בראשית טו) כי גר יהיה זרעך, ועל שנינו היה החוב מוטל לפרוע. אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו. לפיכך פירש אביכם מעל אבינו, שנאמר (שם לו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, מפני שטר חוב המוטל עליו והטילו על יעקב לבדו לפיכך סבלנו רעות רבות.דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
השאלה הא' בשליחות ששלח משה אל מלך אדום אם נצטוה מאת השם למה לא זכרו הכתוב ואם היה בכלל מה שנאמר לו אל תתגר בם וגו' כמו שנזכר בסדר אלה הדברים למה יחס למשה שליחות המלאכים האלה והיה לו ליחסו לה' מאחר שהשם צוהו עליו:
השאלה הב' למה לא שלח משה למלך אדום לאמר שהם היו הולכים אל ארץ כנען ושנתן אותה השם להם ובזה לא יירא ולא יפחד לומר פן ישבו בארצו אבל יתן להם מקום לעבור וכמו שאמר לסיחון עד אשר אעבור אל הארץ וגו':
השאלה הג' מה הוסיפו בני ישראל בשליחות השני לומר למלך אדום כי הנה אמרם בו במסלה נעלה ענינו מה שאמרו בשליחו' הראשון דרך המלך נלך. ואמרם ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכר' הוא למטה בבטחון ממה שאמרו בשליחות הראשון לא נשתה מי באר כי מה יהיה מכירת המים שנתנם הטבע לב"ח עם שאר היסודות בחנם ומה הוא א"כ ונתתי מכרם:
השאלה הד' למה מת אהרן בהר ההר ומשה לא מת אלא בהר העברי' ולמה לא מתו שניהם יחד כמו שהיתה גזרתם למות יחד ולמה לא מת אהרן ונקבר במחנה בתוך עמו כאשר מתה מרים אחותו אבל הוא מת בהר ההר ואיש לא היה עמו אלא משה אחיו ואלעזר בנו:
השאלה הה' למה התעורר הכנעני מלך ערד יושב הנגב לבא להלחם עם ישראל ומה שמועה שמע עתה שהביאו לזה וחכמינו ז"ל אמרו ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד ודרך דרש הוא. גם יקשה אמרו שהיה הכנעני יושב בנגב שהרי העמלקי היה יושב שמה כמו שנזכר למעלה בספור המרגלים:
השאלה הו' במה שנאמר כאן וישמע ה' לקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהן ואת עריהם ויקרא שם המקום ההוא חרמה כי הנה זה היה אחרי מות משה וגם אחרי מות יהושע והוא מה שנאמר בספר שופטים ומבני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את מדבר יהודה את בני יהודה אשר בנגב ערד ושם כתיב וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא שם המקום ההוא חרמה ואם אז נעשה הדבר הזה איך כתבו משה בתורתו:
השאלה הז' למה זה כשנסעו מהר ההר קצר נפש העם בדרך וידברו בה' ובמשה ובזמן שהיו אוכלים והם ואבותיהם כבר הלכו במדבר מ' שנה וראו כל הרעה שבא על אבותיהם מפני התלונות אשר כאלה. ואיככה היו עתה שונים באולתם להיות תחת אבותיהם תרבות אנשים חטאים:
השאלה הח' למה שצוה השם למשה עשה לך שרף ושים אותו על נס כי מה היה התועלת בזה אם כנגד הנחשים שלא ינשכו עוד והנה הכתוב אומר והיה כל הנשוך וראה אותו וחי לא שיחדלו הנחשים מנשיכתם. ואם היה לתרופת הנשוכים יהיה הדבר זר מאד כי ראיית השרף יוסיף רעה על רעה בנשוך ממנו שהדמיון יפעל כפי הליחה המחליאה ועוד יוסיפו סרה:
השאלה הט' בפרשת אז ישיר ישראל עלי באר ענו לה כי מה הבאר הזה ומה הם המים וקצת המפרשים כתבו שהיו אלו המים שיצאו בקדש מן הסלע שעליהם אמרו ישראל שירה. ואינו אמת כי מסעות רבות היו בין קדש ששם היה נס הסלע עד בארה ששם היתה השירה הזאת מקדש אל הר ההר ומהר ההר אל אובות ומאובות אל איי העברים ומשם אל נחל זרד ומשם אל נחל ארנון ומשם בארה היא הבאר אשר אמר ה' למשה אסוף את העם ואתנה להם מים:
השאלה הי' אם היתה ארץ כנען אשר נתן השם לישראל מן הירדן והלאה ולא ניתן להם ארץ אדום ולא ארץ עמון ומואב למה זה נתן השם בידם ארץ סיחון ועוג וערי האמורי שהיו מעבר לירדן כיון שלא היתה ארצם ממתנת השם לאברהם ואם נתנה השם לירושה למה זה היה שולח משה לשאול לשלום אל סיחון ואין שלום אמר ה' לרשעים: והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלה כלם:
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וגו' עד ויסעו מהר ההר. זכר משה בסדר אלה הדברים שאמר השם אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר ויראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגר בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר אוכל תכרו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם וכאשר רמזה למשה התעורר הוא מעצמו לשלוח מרגלים רוצה לומר אנשים שלוחים ממנו אל מלך אדום בחשבו שכמו שהקב"ה היה מרחם עליו ועל זרעו מפני היותו זרע אברהם אוהבו כך הוא גם כן ירחם על ישראל עם קרובו בני אחים תאומים יעקב ועשו. ולזה אמר וישלח משה מלאכים ר"ל שמשה שלח מעצמו מלאכיו שלוחיו לנהוג בו ברית אחים ולזה לא זכר הכתוב כאן שצוה ה' למשה שליחות המלאכים האלה לפי שהוא מעצמו שלח אות' מהסבה אשר זכרתי והיו דבריו כה אמר אחיך ישראל כי לא רצה לזכור לו שם יעקב פן יזכור לו עונות ראשונים אבל אמר אחיך ישראל כי כך היה שם העם הזה וקראו אחיך לפי שכל הקרובים יכנה הכתוב בשם אחים כמ"ש וישמע אברם כי נשבה אחיו והוא היה לוט בן אחיו. ואמרו אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו לא אמר על מה שמצא אותם במצרים כי אחר זה אמר וירדו אבותינו מצרים ולא נאמר גם כן על כל התלאה אשר מצאתם על הים ובמדבר כמו שפירשו המפרשים (רש"י שמות ח"י) אבל היה זה כאומר אל תזכור לנו עונות ראשונים ממה שקרה ליעקב עם עשו כי אחר כך נתראו פנים ועשו שלום ביניהם ובוטלה האיבה כלה. ועל כן אמר אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו ואחר זה אמר וירדו אבותינו מצרים והם יעקב ובניו שכלם דרכו למצרים וישבו שם ימים רבים. והנה מצד שישבנו שם היה ראוי שיאהבונו המצרי' כאהבת אדם לשכינו הקרוב אליו לא היה הדבר כן כי הנה הרעו לנו וכן הרעו לאבותינו רוצה לומר שהפרו בריתם אשר כרתו עמנו ועם אבותינו הבאים שמה. כי כאשר הרעו עמנו הרעו עם הראשונים שהורידונו שם ונצעק אל ה' וישמע קולינו וישלח מלאך הוא משה הוא מלאך פניו ויוציאנו. והנה לא זכרו לא נסי מצרים וקריעת ים סוף ולא מלחמת עמלק וכל נסי המדבר אשר עשה עמהם להפליא כי לא היתה כונתו אלא לבקש ההעברה בגבולו כמו שאמר והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעברה נא בארצך רוצה לומר הנה אנחנו בקצה גבולך ולא נכנסנו בארצך ולא בגבולך מבלי רשותך ע"כ נבקש ממך לא לשבת בארצך אלא שנעבור בלבד בארצך ולא נעבור בשדה ובכרם ולא נטיעו' מפני ההזק ומפני שהם היו חסים מאד על המים שהיו שואבים בבארות ובחפירות להשקות למקניהם אמר לא נשתה מי באר מי מימי הנחלים שלא יחסרו נשתה אבל לא מי באר. ואולי שמא יאמרו ומהו הערב שתעשו כן שלא תעברו בשדה וכרם ולא תשתו מי באר לכך הוסיפו לומר דרך המלך נלך רוצה לומר יצוה המלך הדרך אשר נלך בו ויפקד המלך פקידים ללכת עמנו כדי שהם יראו אמתת הדבר ולא נעבור מצות המלך ודתו. ולא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבור גבולך והנה גם כדי שלא יקנא אדום בנחלת ישראל לא זכר שרצונם לעבור לנחול את ארץ כנען כי עשו בכור היה אבל לסיחון שלא היה חשש בדבר זכר מתנת הארץ. והנה מלך אדום השיבו לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך כלומר אתה אמרת נעברה בארצך ובזה ידעתי כי אתה הולך לרשת משכנות לא לך ותרצה לעבו' בגבולי ואני איני חפץ בכך שלא יאמרו אותם אשר תכבוש שבשלי הצער עליהם ולכן לא תעבור בי ולכן לך בדרך אחר ולא בארצי פן בחרב אצא להלחם בך. והנה בני ישראל שלחו לו לומר שנית אל תדמה בנפשך שבעבור זה נסוג אחור דרך המדבר ולא נעבור אל הארץ אשר נלך שמה כי אנחנו במסילה נעלה על כל פני' והוא הדרך הכולל שכל בני אדם עוברים בו. ואם מימיך נשתה אני ומקני עם היות שהמי' נתני' מהטבע חנם אני אתן מכרם מאותם המים רק על כל פני' אין דבר רוצה לומר אין דבר מונע העברתי כי ברגלי אעבורה רוצה לומר עם כל מחנותי שש מאות אלף רגלי אעבור אל הארץ אשר אבא אליה ולא ימנעני דבר. ואז גלה מלך אדום רוע לבבו שלא מנע מהם ההעברה לא בעבור שדה וכרם ולא בעבור המים אלא כדי לשמור שכניו הרעים ולכך היתה תשובתו לא תעבור בי. ואז ישראל נטה מעליו ועבר על כל פני' אבל לא בארצו ובגבולו. והותרו בזה ג' שאלות הראשונות הא' והב' והג'. והנה זכר הכתוב הספור הזה להגיד שעם היות שנגזר על משה שלא יביא בני ישראל אל הארץ הנה לא נמנע מהנהיג את העם בשלם שבפנים כדי שיעברו שמה כמו שנראה מן השליחיות האלו. ואמנם למה מת אהרן בהר ההר ולא מת עם משה אחיו יחד כמו שנגזרה מיתתם יחד. הנה הוא אצלי לסבות. הא' ששלשתם רוצה לומר אהרן ומשה ומרים רצה הקב"ה שתהיה מיתתם כלידתם. כי מרים שנולדה ראשונה מתה ראשונה ואהרן שנולד אחריה מת אחריה ומשה שנולד אחרון מת אחרון ומתו אם כן כמו שנולדו בדרך ישר טבעי. והסבה הב' לפי שעון אהרן נעשה תחלה במעשה העגל. ועון משה או שגגתו היה בזמן המרגלים והיה ראוי שיהיו העונשים כפי העונות ולכן נענש אהרן ראשונה ומשה באחרונה. והסבה הג' היא שבמות אהרן משה רבינו עליו השלום יעשה את אלעזר בנו כהן גדול במקום אביו. ואם היו מתים שניהם יחד לא היה נשאר מי יעשה זה כי יהושע לא היה עדין מוחזק לעשותו. והסבה הד' כי אהרן הוצרך למשה אחיו ואלעזר בנו שיקברוהו כדי שלא יהיה נקבר אהרן על ידי הדיוטים מפני כבודו וקדושתו. ואם היו מתים שניהם כאחד לא יקבור משה לאהרן ולא יקבור הש"י למשה. והסבה הה' שמשה מפני שהיה מלך ונגיד ומצוה לאומו ראה הקב"ה שהיה ראוי שקודם מותו יעשה מלחמת סיחון ועוג ומדין. ומפני שלא היה לאהרן ההכרח הזה לא נתעכבה מיתתו כמו שנתאחרה מיתת משה עד נצחון אות' המלחמות. והסבה הו' היא שמשה רבינו עליו השלום מפני מעלת שלמותו וקלות שגגתו ראה הקב"ה להראותו את כל הארץ קודם מותו בהר העברים שהיה המקום הראוי לזה ואחר הראיה ימות. ואם היו מתים שניהם יחד משה ואהרן יתחייב אחד משני דברים אם שיראה לשניהם הארץ ויהיו שניהם שוים בדבר מה שאינו ראוי או שלא יראנה אחד מהם והוא חמס ועול בחק משה רבינו עליו השלום ולכך מת אהרן ראשונה ואחר כך מת משה בראותו את הארץ. והסבה הז' היא שאם היו מתים שניהם יחד היה ישראל עושה אבלות אחד ומספד אחד לשניהם יחד. וזה היה בלתי ראוי כי אבדת כל אחד מהשלמים ההם היתה ראויה לאלף הספדים. אף כי להספד אחד לכל אחד מהם. ומפני זה מת אהרן ראשונה ויבכו אותו שלשים יום כל בית ישראל. ואח"כ מת משה ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום. כי לכל אחד מהם בכו וספדו בפני עצמו כפי כבודו. הנה נתתי בזה שבע סבות כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. והותרה בזה השאלה הד':מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
למה האריך בספור מירידת מצרים, ולמה שלחו שני פעמים, ומה הוסיף בשליחות השני על הראשון ותחלה השיב לא תעבר בי ואח"כ השיב לא תעבר ויצא לקראתו: "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום", הנה מן הארץ שנתן ה' לאברהם שהם עשר אומות לא ירשו ישראל רק שבע אומות ושלש אומות קני וקנזי וקדמוני לא יירשו עד ימות המשיח, וניתנו עתה לאדום ועמון ומואב שהם מזרע אברהם וממשפחתו, עד ימות המשיח שאז יירשו ישראל את אדום ועמון ומואב, וכבר כתבנו שאם היה משה נכנס לארץ היה אז זמן התקון הכלליי שיהיה בימות המשיח והיו יורשים אז גם את אדום ועמון ומואב, ולכן אמר וישב העם בקדש, ר"ל שהתישבו שם בקביעות כי חשבוהו שהיא מחלקם כי קדש בגבול אדום וע"כ התרעמו למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע באשר חשבוהו מירושתם טענו הלא המקום רע ואינו ארץ זבת חלב ודבש, ועל כן לא שלח משה מלאכים כי היה נכנס לארץ אדום וכובש אותו, אולם אחר חטא מי מריבה שנגזר על משה שלא יכנס לארץ, אז אמר לו השם בל יתגר בפני עשו כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר כי לא יפול לחלקו של ישראל עד ימות המשיח וע"כ שלח מלאכים אל מלך אדום, והרמב"ן תמה מדוע לא הזכיר את שמו כמו שהזכיר שם סיחון ועוג ואינו תימה כי שמו ידוע שהמלך האחרון לעשו שהיה בימי משה היה שמו הדר וכמו שכתבתי בפי' ד"ה (א' סי' א'): כה אמר אחיך ישראל, ר"ל שמצד שהוא אחיך אתה ידעת
את כל התלאה ר"ל ידעת זאת מאז כי נגזר על אברהם כי גר יהיה זרעך והיה החוב מוטל גם עליך, ועי"כ פרש עשו מיעקב כמ"ש חז"ל שמ"ש וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (בראשית לו) היה מפני השט"ח שהוטל על שניהם וא"כ ידעת את התלאה שנגזר עלינו:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
היכן עומדים בני ישראל?
בפרשה זו חוזרים בני ישראל מסיבוב ארוך במדבר שנמשך 38 שנה, ומתקרבים שוב לכיוון ארץ ישראל במטרה להיכנס אליה. כעת הם עומדים ב"קדש" כמו שנאמר (במדבר כ, א): "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל ...וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ".
כאן מקדש הם שולחים שליחים לבקש רשות ממלך אדום לעבור דרך ארצו. כמו שנאמר (במדבר כ, יד): "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם..." (שם, טז) "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. (יז) נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ".
לעומת זאת ב-38 שנה לפני, כשעמדו ב"קדש ברנע" לא מצינו שישלחו לבקש רשות ממלך אדום לעבור בגבולם, מכאן שלכאורה הוכחה ש"קדש" ו"קדש ברנע" אינם אותו מקום. ובקדש ברנע עמדו במדבר ממש על גבול ארץ ישראל ללא צורך לעבור דרך איזה שהוא ארץ, אבל קדש הוא בגבול ארץ אדום וכדי לעבור לארץ ישראל יש לחצות את ארץ אדום.
מדוע לא חזרו לקדש ברנע
ונשאלת השאלה, מדוע לא חזרו בני ישראל לקדש ברנע שהוא לכאורה הכניסה היחידה לארץ ישראל ישירות מהמדבר, והיו נכנסים משם ללא צורך בטובות מאף אחד?
יתכן שההסבר הוא, שאם יגיעו שוב לקדש ברנע יזכרו הזקנים שבהם (אלו שלפני 38 שנה היו לפני גיל 20). שכבר עמדו באותו מקום, ויפול מורך בלבם שמא שוב יחזרו משם למדבר, דבר היכול לגרום המרדות (על דרך (שמות יג יז): "...ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים... פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה").
מקורות
נכתב ע"י אהרן יהושע לובר בגליון יגדיל תורה י"ד
הקטגוריות נמצאים בביאור:מדוע לא חזרו לקדש ברנע בסוף 38 שנה
ראו גם
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כ יד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.