מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לג יח

שלמה בובר
מדרש תנחומא
הקדום והישן מיוחס לרבי תנחומא ברבי אבא על חמשת חומשי תורה
→בראשית לב ד	בראשית לד א←

[ט] ויבא יעקב שלם (בראשית לג, יח). ילמדנו רבינו, מהו לדבר דבר יתר בשבת? כך שנו רבותינו: נשאלין נדרים שהן לצורך השבת; הרי דבר שאין לצורך השבת אין נשאלין, ואין צריך לומר שאסור להרבות דברים בשבת. אמר ר׳ הונא: אם נתקלקל אדם בעבירה, מיד מלאכי חבלה סוטנין אותו, שנאמר: "ותקרב לשחת נפשו" (איוב לג, כב). מה יעשה אדם? יעסוק בתורה ויתקיים, ואם אינו יודע לשנות – יקרא, ואם אינו יודע לקרות – יחזק בתורה ויחיה, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח); שאם לא היה בן תורה, יהא מחזיק בס[ו]פר ובמַשְנֶה, שהן מלמדין תורה, והוא זוכה לחיות, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה". אבל אם היה בן תורה, התורה מרפא אותו מכל דבר רע ומכל מכאוב, שנאמר: "מרפא לשון עץ חיים" וגו׳ (משלי טו, ד), זה התורה.

אין לך אדם שהיה יגע בתורה כאבינו יעקב, כמא דאת אמר: "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז). אין כתיב כאן "יושב אהל", אלא "יושב אהלים", יוצא מבית מדרשו של שם והולך לבית מדרשו של עבר, ומבית מדרשו של עבר לבית מדרשו של אברהם. לפיכך כיון שנתאבק עם המלאך היה צולע על ירכו, שנאמר: "ויזרח לו השמש" וגו׳ "והוא צולע על ירכו" (בראשית לג, לב), מיד עלה עליו הקב״ה ורפאו והביאו שלם לעיר שכם. מנין? ממה שקראו בעניין: ויבא יעקב שלם וגו׳ :

[י] [ויבא יעקב שלם. זהו שאמר הכתוב: "ה׳ ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח). צאתך, "ויצא יעקב" (בראשית כח, י); ובואך, ויבא יעקב:

"ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב, כח). הקב״ה דיבר לצדיק: אם עשית רצוני, אף אני אעשה רצונך יותר משלי, ותגזר אומר ויקם לך וגו׳. אמר ר׳ ברכיה הכהן: מהו ויקם לך? אמר הקב״ה לצדיק: אני אומר דבר ואתה אומר דבר, כביכול אני מבטל את שלי ואקיים שלך, הוי ויקם לך. אמת היה הדבר, כשעשו אותו מעשה, מה עשה הקב״ה? אמר למשה: "לך רד כי שחת עמך" (שמות לב, ז), מה כתיב? "ועתה הניחה לי" (שם, י). מיד עמד משה בתפלה ובתחנונים, שנאמר: "ויחל משה" וגו׳ (שם, יא), "ה׳ אלהים אל תשחת עמך ונחלתך" וגו׳ (דברים ט, כו), "והם עמך ונחלתך" וגו׳ (שם, כט). אמר לו הקב״ה: איני יכול. אמר לו: כשם שסבלתם ממצרים ועד הנה, כך סבול אותם; "סלח נא לעון העם הזה" (במדבר יד, יט). "ויאמר ה׳ סלחתי כדברך" (שם, כ); מיד "וינחם ה׳ על הרעה" (שמות לב, יד); ותגזר אומר ויקם לך. אף יעקב גדר דברים לפני הקב״ה, מנין? שנאמר: "וידר יעקב נדר לאמר" וגו׳ (בראשית כח, כ) "ושבתי בשלום אל בית אבי" (שם, כא). אמר לו: יצחק אבי בקש לצאת לחוצה לארץ, ולא הנחת אותו, בשביל שהיה עולה; נגליתה לו ואמרת לו: "אל תרד מצרימה" (בראשית כו, ב), ואני איני יוצא בטובתי, אלא לפני אחי שלא יהרגני. נטלתי רשות ממך ומאבי, אל תניחני, "וידר יעקב נדר" וגו׳. אמר לו הקב״ה: אתה העדת עלי שאנכי עמך, שנאמר: "ואלהי אבי היה עמדי" (בראשית לא, ה). ושמרני, ושמרתיך מלבן. ונתן לי לחם לאכול, "ויצל אלהים את מקנה אביכן ויתן לי" (בראשית לא, ט). ובגד ללבוש, "ויסר ביום ההוא את התיישים" וגו׳ (בראשית ל, לה). ושבתי בשלום וגו׳, ויבא יעקב שלם (בראשית לג, יח), הוי ותגזר אומר ויקם לך. ועל דרכיך נגה אור, שתי פעמים שהשקיע הקב״ה לשמש שלא בעונתה: כשבקש לצאת וכשבקש לדבר עמו, "ויצא יעקב מבאר שבע" (בראשית כח, י), מה כתיב שם? "והנה ה׳ נצב עליו" וגו׳ (שם, יג). וכשבא – הזריח לו השמש שלא בעונתה, "ויזרח לו השמש" (בראשית לב, לב). ועל כל העולם אין השמש זורחת, אלא על יעקב בלבד? אלא בשביל לרפאותו, שנאמר: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה" וגו׳ (מלאכי ג, כ). אמר ר׳ ברכיה הכהן: מהו ויזרח לו השמש? שהזריח לו השמש שלא בעונתה [ג׳ שעות], כשם ששקע לו שלא בעונתה. אמר יעקב: ה׳ דברים התנה הקב"ה עמו ועשאן, ואני אין אני עושה מה שדברתי, ושבתי? מיד ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשית לג, כ). כיון שעמדו ישראל, אמר הקב״ה למשה: משה, חמשה דברים שעשיתי עם יעקב עשיתי לבניו: אם יהיה אלהים עמדי, "וה׳ הולך לפניהם יומם" (שמות יג, כא). ושמרני, ששמרתי אותם מפרעה וחביריו, ונערתי פרעה וכל חילו; וכן עמלק, "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו" (שמות יז, יג). ונתן לי לחם לאכול, "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז, ד). ובגד ללבוש, "שמלתך לא בלתה מעליך" (דברים ד, ד). ושבתי בשלום, "גם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום" (שמות יח, כג). ואחר כך קיבל עליו מלכותו, שנאמר: ויצב שם מזבח וגו׳ (בראשית לג, כ), ואף הם קבלו עליהם מלכותו, שנאמר: "אנכי ה׳ אלהיך" (שמות כ, ב). מה אמרו? ענו כולם בפה אחד ואמרו: "כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע" (שמות כד, יז), הוי ותגזר אומר ויקם לך:

[יא] ויבא יעקב שלם. וכי היה חסר מאומה? הן, בשעה שאמרו לו: "וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו" (בראשית לב, ז), עמד ועשה דורון. התחיל נותן עזים שהן רכות, אחר כך תיישים, רחלים, אילים, גמלים מניקות ובניהם שלשים, [אמר ר׳ לוי: אם הייתי מחזר בכל אהלי קדר, אין את מוצא גמלים מניקות הן ובניהן שלשים]. ראה עושרו של יעקב! שוב נתן פרות ארבעים ופרים עשרה. אמר ר׳ יצחק: חוץ מאבנים טובות ומרגליות, שנאמר: "ויקח מן הבא בידו" (שם יד), דברים הניטלין ביד, אלו אבנים טובות ומרגליות. אמר ר׳ יהודה ב״ר שלום: כל שנים עשר חודש שעשה אצלו, כך היה מכבדו בכל יום, שכך אמר יעקב: כי השוחד יעור עיני (פקחים) [חכמים] (דברים טז, יט), קל וחומר לרשעים, אלא הריני מכבדו שלא יגע בי:

דבר אחר, חשב ואמר: נכסי חוץ לארץ אין בהן ברכה, לכך היה מבזבזן. אמר ר׳ הושעיא: אמר לי זקן אחד, אומר לך טיבו של מדרש, וכשתהא דורשו אמור אותו משמי. עתיד עשו להחזיר ליעקב כל מה שנטל מיעקב, שנאמר: "מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו" (תהלים עב, י), 'מנחה יביאו' אין כתיב כאן, אלא "מנחה ישיבו". אמרתי לו: הוא זה הדבר הטוב, ומשמך אני דורשו. אמר לי: ומה אם שנתן לו מדעתו ודחק עליו, שלא היה מבקש ליטול, שנאמר: "ויאמר עשו יש לי רב" (בראשית לג, ט) – הוא מחזיר, דברים שנטלו מישראל באונס – על אחת כמה וכמה. באותה שעה הודיתי לו:

אמר עשו: עד מתי אהא מטריח על אחי? עמד והלך לו, שנאמר: "ויקח עשו את נשיו" וגו׳ (בראשית לו, ו). מה עשה יעקב? כיון שהעבירו בניו וצאנו לארץ ישראל, עמד ומכר כל מה שהביא בידו מחוצה לארץ, ועשאו כריות של זהב. אמר לעשו: יש לך חלק עמי במערת המכפלה, ומה אתה מבקש? ליקח כריות אלו של זהב, או לחלוק עמי? התחיל עשו אמר: מה אני מבקש מן המערה הזו? זהב זה אני מבקש! ומנין שמכר יעקב כל מה שהביא מחוצה לארץ ונטלו עשו? שכן יוסף אמר: "אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת, בקבר אשר כריתי לי" (בראשית נ, ה). אמר ר׳ הונא הכהן ב״ר אבין: כשביקש יעקב לבא לארץ ישראל, מה כתיב? "וינהג את כל מקנהו" (בראשית לא, יח), וכשביקש לירד למצרים מה כתיב? "ויקחו את מקניהם ואת כל רכושם אשר רכשו בארץ כנען" (בראשית מו, ו), ומה שהביא מארם נהרים היכן הם? אלא מכאן אתה למד שמכרן ונתנן לעשו. ותאמר שחסר דבר? אלא מילא הקב״ה חסרונו והחזיר לו מיד הכל, שנאמר: ויבא יעקב שלם: