פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר עָ֭צֵל שַׁ֣חַל בַּדָּ֑רֶךְ
  אֲ֝רִ֗י בֵּ֣ין הָרְחֹבֽוֹת׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר עצל". הנה לעצלת העצל לא ירצה לצאת מביתו לעשות שום פעולה ולא ישתדל בעיון וידמה אליו כשיביאהו הכרוז לצאת מביתו שיש שחל בדרך אשר ילך בה ארי בין הרחובות שיטרפהו ולזה לא יצא מפתח ביתו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר עצל שחל בדרך", ביאר כי העצל, אשר מתוך עצלותו לא ידרוש בחכמה, הוא יבוא לבסוף למידה זו הגרועה שיהיה חכם בעיניו, שזה גרוע מן הכסיל, כי החכמה צריכה זריזות ועבודה רבה, והעצל, אשר מרפה ידיו ממנה, יבוא לידי כך שיהיה חכם בעיניו, עד שידמה לו כל מעשיו בחכמה ואינו צריך לדרוש חוקי החכמה מפי חכמים, כי ידמה לו ששחל הגדול מצוי בדרך, וארי קטן בין רחובות העיר, רוצה לומר:

  • שאם יצא לדרוש החכמות הרמות שאינם מצויים, כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה, יאמר שיטרפנו השחל, רוצה לומר שיצא למינות;
  • וגם שידרוש בדברי חכמה המצוים, חושש שיטרפנו ארי קטן, וכמו שנאמר גם למעלה.

-


 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחובות" - שחל הוא ארי זקן, וארי הוא שעדיין אינו זקן. ואמר שהשחל הוא בדרך, והוא רחוק מהעיר, וארי בין הרחובות.

והעניין הוא:

  • כמו שנאמר (משלי ט טו): "לעוברי דרך המיישרים אורחותם", וכמו שכתבתי למעלה הפירוש, והוא: שהיצר הרע אורב לאותם שהיו עוברי עבירות ועתה רוצים ליישר אורחותם. וזהו שאומר העצל: שחל בדרך, כלומר שבדרך ה' עומד השחל ואורב.
  • ארי בין הרחובות, כמו שנאמר (משלי ז יב): "ואצל כל פינה תארוב", וזה נאמר על תלמידי חכמים בעת שיפרשו מעט מן התורה אז היא באה ואורבת להם. וזהו ארי בין הרחובות - רחובות הוא התורה, כמו שנאמר (משלי א כ): "ברחובות תתן קולה", וכמו שפירשנו למעלה, ובעת שיצאו מהתורה ולא חזרו עדיין, אז נקרא בין הרחובות, ואז באה עליהם, כשהם בין הרחובות.

ומה שנאמר אצל רחובות - ארי ואצל דרך - שחל, הוא: כי דרך קאי על מצוות, ורחובות הוא על תורה:

  • וה(סוטה כא א): "תורה מגנה ומצלה". ולכן, כל זמן שהיה עוסק בתורה, לא היה בו כלל היצר הרע, ועכשיו, כשיצא מן התורה, בא אליו. ולכן נקרא אז ארי, שאינו זקן, כי עתה נתחדש איתו אותו היצר,
  • אבל דרך - שהן המצוות, שהן "מגני ולא מצלי", והיה היצר הרע בו מתחילה גם כן, ולכן נקרא אז שחל, שהוא זקן, שגדל איתו מימים כבירים.
והוא נגד ה(משלי כו יב): "רגליים".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמר עצל" - לרוב העצלות יגזים לומר: איך אלך, הלא שחל בדרך וגו' ואהיה נטרף!

מצודת ציון

"שחל" - שם משמות האריה.

<< · מ"ג משלי · כו · יג · >>