מ"ג משלי כו יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָאִ֗יתָ אִ֭ישׁ חָכָ֣ם בְּעֵינָ֑יו
תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃

רלב"ג

"ראית איש". שהוא חכם בעיניו ואם אינו חכם לפי האמת הנה יש תקוה לכסיל יותר ממנו לקנות קנין החכמה כי החכם בעיניו יספיק לו מה שהוא בו מהחכמה לפי דעתו ולא משתדל לקנות ממנה עוד ואולם הכסיל שאינו חכם בעיניו מכיר חסרונו וישתדל בקנין החכמה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ראית" - כאשר תראה איש חושב עצמו בעיניו לחכם ולא כן הוא, הנה יש תקוה להמחזיק עצמו לכסיל יותר ממנו, כי הוא ילמד ויתחכם, אבל המחזיק עצמו לחכם לא יחפוץ ללמוד מזולת.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו", עתה מבאר מדוע יעננו על אופן שלא יהיה חכם בעיניו, ומה יפסיד אם יהיה חכם בעיניו? אומר, כי לכסיל יש יותר תקוה מן החכם בעיניו, כי הכסיל נמשך אחר תאותיו, ובעהור שטף התאוה יפרוץ בגבולי החכמה הגם שיודע מעלתה, ולכן יש תקוה שבאחרית בסור תאותו ישוב בתשובה ויקח מוסר, אולם החכם בעיניו הוא אשר נדמה לו כי מעשיו אשר יעשה הם ע"פ החכמה, והוא חולק על החכמה בזדון שלא מפני הכרח תאותיו רק מפני שנדמה לו שדרכו הנשחת הוא ע"פ החכמה, וזה אין לו תקנה, לכן צריך אתה להשיב לו כדי שידע עכ"פ שדרכו אינו דרך החכמה ובזה יש לו עדיין תקוה:

<< · מ"ג משלי · כו · יב · >>