הגאון מווילנה על משלי כו
<< · הגאון מווילנה על משלי · כו · >>
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק יא
פסוק יג
והעניין הוא:
- כמו שנאמר (משלי ט טו): "לעוברי דרך המיישרים אורחותם", וכמו שכתבתי למעלה הפירוש, והוא: שהיצר הרע אורב לאותם שהיו עוברי עבירות ועתה רוצים ליישר אורחותם. וזהו שאומר העצל: שחל בדרך, כלומר שבדרך ה' עומד השחל ואורב.
- ארי בין הרחובות, כמו שנאמר (משלי ז יב): "ואצל כל פינה תארוב", וזה נאמר על תלמידי חכמים בעת שיפרשו מעט מן התורה אז היא באה ואורבת להם. וזהו ארי בין הרחובות - רחובות הוא התורה, כמו שנאמר (משלי א כ): "ברחובות תתן קולה", וכמו שפירשנו למעלה, ובעת שיצאו מהתורה ולא חזרו עדיין, אז נקרא בין הרחובות, ואז באה עליהם, כשהם בין הרחובות.
ומה שנאמר אצל רחובות - ארי ואצל דרך - שחל, הוא: כי דרך קאי על מצוות, ורחובות הוא על תורה:
- וה(סוטה כא.): "תורה מגנה ומצלה". ולכן, כל זמן שהיה עוסק בתורה, לא היה בו כלל היצר הרע, ועכשיו, כשיצא מן התורה, בא אליו. ולכן נקרא אז ארי, שאינו זקן, כי עתה נתחדש איתו אותו היצר,
- אבל דרך - שהן המצוות, שהן "מגני ולא מצלי", והיה היצר הרע בו מתחילה גם כן, ולכן נקרא אז שחל, שהוא זקן, שגדל איתו מימים כבירים.
פסוק כ
והעניין: כמו שאמרו, שאין גיהנום בוער אלא מהרשעים שבעולם הזה, וכמו שאמרו: מעשה היה כשכבשו יצר הרע, וכבה הגיהנום. וזהו "באפס עצים" - כשלא יהיו הרשעים, הנקראים "עצים", בעולם הזה, אז "תכבה אש" הגיהנום. "ובאין נרגן" - כי לא יבוא קטרוג למעלה, רק בעת שנמצא מחלוקת בעולם הזה, כי (הושע ד יז): "חבור עצבים אפרים הנח לו", וכמו שאמרו, שאחאב חטא יותר מירבעם, אך כשהיה שלום ביניהם (מסכת דרך ארץ פרק השלום): "אמר הקב"ה כביכול אין אני יכול לו וכו'", וזהו "ישתוק מדון" למעלה.
<< · הגאון מווילנה על משלי · כו · >>