מ"ג משלי כב יג


<< · מ"ג משלי · כב · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר עָ֭צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ
  בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵרָצֵֽחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר עצל ארי בחוץ" - איך אצא ללמוד תורה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר עצל". הנה העצל לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו מרוב העצלה ויאמר כי הארי בחוץ לטרפו אם יצא מביתו והלסטים ברחובות להרגו אם ילך שם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אמר עצל" - בעבור העצלות לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו, ויבדה מלבו לאמר: 'הלא הארי בחוץ ויטרוף נפשי, ובתוך הרחובות אהיה נרצח מן הלסטים המצויים שם'.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח" - יש הבדל בין חוץ ורחוב:
  • שהחוץ הוא אחורי הבתים, ששם אין רשות הרבים, רק בני החצר לבד משתמשים שם,
  • ו'רחוב הוא מקום השוק, ששם מתקבצים בני העיר.

ודרך הוא, שביערות הרחוקים מן היישוב יש חיות רעות, ובדרכים יש לסטים, לא כן בעיר אף בחוצות וכל שכן ברחובות, אין לסטים וכל שכן חיה רעה.

והעצל, מעצלותו לצאת מביתו, ידמה לו כוח המדמה כאילו:

  • בחוץ, ששם אין רבים מצויים, יש חיות רעות,
  • וברחוב יש רוצחים, הגם שאין שם חיות מפני יראת רבים, עד שמזה ימצא אמתלא לעצלותו בל יזוז מביתו.

והוא נמשל גם כן על העצל מלעסוק בתורה וחכמה:

  • שאם יאמרו לו לעסוק בחוץ, במחקר וחכמה חוץ מתורה, יאמר שיש שם ארי, כמו שמפרש (משלי כב יד): "שוחה עמוקה פי זרות", שמתיירא שלא ייפול בכפירה,
  • ואם יאמרו לו ללכת ברחוב, ללמוד דברים שרבים דשים בה, מתיירא מרציחת אנשים, שלא יבין ולא ישיג את אשר לומד,

וכל זה - מעצלותו.

ביאור המילות

"בחוץ, רחובות". הבדלם (ישעיהו ט"ו):
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח" - חוץ הוא מקום הרחוק מהעיר, ואמר ששם רובץ הארי. ורחובות הוא מקום קרוב לעיר, וכמו שפירשתי למעלה, ושם לא יימצא הארי, לכן אמר ששם יירצח על-ידי לסטים.

והעניין: שאמר העצל, שאי אפשר לו לעסוק בתורת ה', כמו שאמרו (סוכה נב.): "ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות - שמניח את עמי הארץ ומתגרה בתלמידי חכמים". וכמו שנאמר (במדבר יג כט): "עמלק יושב בארץ הנגב... והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן", ואי אפשר לעמוד נגדו.

והוא: שיש בתורה ארבעה דברים, והם הנאמרים למעלה: (משלי א כ): "חכמות בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה, בראש הומיות תקרא,... בעיר אמריה תאמר". והם נגד: פשט, רמז, דרש, וסוד, כמו שפירשנו שם.

ואמר שבחוץ וברחובות, שם חונה היצר הרע ומתגרה, כמו שנאמר (משלי ז יב): "פעם בחוץ, פעם ברחובות, ואצל כל פינה תארוב". ואמר אלו השניים ולא יותר, כי אלו הארבעה הם נגד ארבעה דרגין שבאדם: נפש, רוח, נשמה וחיה. ונגדן הן שתי קליפות: נפש הבהמיות ורוח הבהמיות. אבל למעלה אינו נוגע כלל הרע, ולא יוכל לעלות, ולכן לא אמר אלא שני אלו.

ומה שנאמר אצל חוץ - ארי ואצל רחובות - ארצח, מפני שהיצר הרע מתגרה מאד בתלמידי חכמים הלומדים תורת ה'. ובתורה יש שני חלקים:

  • חוץ, והוא פשט,
  • ודרש, הנקרא רחובות,

וכמו שפירשנו למעלה.

והתורה היא מצלת האדם מהשניים הנזכרים לעיל, כמו שפירשנו למעלה שהתורה נקראת (משלי ו כג): "אור", והיא מצלת את האדם מן החיה רעה ומן הלסטים, שהם נגד נפש הבהמיות ורוח הבהמיות. ואם כן:

  • החוץ, והוא הפשט, מצילו מחיה רעה,
  • ורחובות מצילו מלסטים.

וכאשר יגדלו התלמידי חכמים בתורה, אזי יהיו בטלין מהם, לכך יתגרו בהם מאד לבל יבואו כלל לתורה.

וזה שנאמר "ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח", שהוא חיה רעה ולסטים, שהם נגד נפש ורוח, המתגרים מאד בתלמידי חכמים ואין יכולים לעמוד בפניהם.

<< · מ"ג משלי · כב · יג · >>