פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול [יפל] שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה יפול [יִפָּל] שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוּחָ֣ה עֲ֭מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת
  זְע֥וּם יְ֝הֹוָ֗ה יפול יִפׇּל־שָֽׁם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שוחה עמוקה פי זרות" - פי עובדי גלולים

"זעום ה'" - מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה

"זעום" - נזוף מלפניו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוחה עמוקה". הנה הפה הדובר זרות ותהפוכות ודברים הם הפך האמת וביחוד בהתחלות והשרשים הם בדמיון השוחה העמוקה שהנופל בה אין לו תחבולה לצאת ממנה זעום ה' הוא מי שיפול בזאת השוחה כי תמיד יתרחק מן הדרך הנכונה והשלימות כל מה שיחזיק בזאת התכונה הפחותה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוחה עמוקה פי זרות זעום ה' יפל שם, פי זרות" הם דרכי החכמה והפילוסופיא של עובדי גלולים (ומבואר אצלי ששם פה בא על החכמה) דומה "כשוחה עמוקה", השוחה היא חפירה העשויה ללכוד בה בני אדם, וכשהיא עמוקה א"א שהנופל יצא ממנה, כן בלימודיהם יצודדו הנפשות לפורחות ולכפירה, וא"א עוד שיצא משם אל אור החיים, וגם אין לו תקוה שה' יעזרנו לצאת מן השחת, כי "זעום ה' יפל שם", הנופל שם הוא זעום ה', חל עליו קללת ה' וזעמו, כי נלכד במינות ואבדון, ודפריש ממינות מיד מת כמ"ש כל באיה לא ישובון:


ביאור המילות

"שוחה". חפירה ללכוד שם בע"ח, כי כרו שוחה ללכדני (ירמיה י"ח כ"ב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוחה" - כחפירה עמוקה, אשר הנופל בה קשה לו לעלות, כן הוא הנלכד בפתוי פי זרות, היא המינות אשר יקשה מאוד לפרוש ממנה.

"זעום ה'" - מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחילת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו.

מצודת ציון

"שוחה" - בור, כמו (תהלים ט): "בשחת עשו".

"זרות" - מלשון זר.

"זעום" - ענין כעס.

<< · מ"ג משלי · כב · יד · >>