מ"ג משלי כב יב

<< · מ"ג משלי · כב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה נָ֣צְרוּ דָ֑עַת
  וַ֝יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד׃

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"עיני ה'". הנה עיני ה' והשגחתו שומרת דעת החכמים לקיים מחשבותיהם ועצתם הוא מסלף דברי הבוגדים להפילם ממועצותיהם:  

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"עיני ה'" - המקום ישגיח בשמירת אנשי הדעת, ויעוות לקלקל דברי עצת הבוגד אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת לא יוכל להם.  

מצודת ציון

"ויסלף" - ויעקם.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"עיני ה' נצרו דעת", הנה חקי החכמה לא נמצא עליהם מופת רק הם מקובלים, והאוילים יבזו חקיה ויטילו בה ספיקות, וכן התבונה והשכל הגם שהוא מפעולת מחקר השכל לא רבים יתבוננו, וגם לא יוכלו להתבונן אם לא יהיה להם יסודות מוסדות שעליו נוסדו חקירותיהם, אולם היה בהשגחת ה' שנטע בלב האדם את הדעת, שהם המושכלות הראשונות, והבחינה מן המאוחר אל הקודם ע"י החושים, שעל ידם ישיג האדם ידיעה ברורה, ואז יוכל להשתמש גם בכח הבינה להוציא דבר מדבר ולעמוד על האמתיות וזה מצד ההשגחה "שעיני ה' נצרו דעת", ועי"כ "יסלף דברי בוגד" הבא להכחיש האמתיות:

ביאור המילות

"דעת". כבר בארתי שהוא מורה על דבר הנודע בידיעה ברורה ע"י מושכלות ראשונות או החוש וכדומה:

 

<< · מ"ג משלי · כב · יב · >>