מ"ג משלי יד ח


<< · מ"ג משלי · יד · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ
  וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת ערום" - מי שהוא חכם, "הבין דרכו" - לפלס אורחותיו. "ואולת כסילים" היא "המרמה" שבלבם, סופה שמביאתם לידי טפשות.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת... הבין" - שם הפועל, כלומר, חכמתו היא תבינהו הדרך הראוי לו. "ואיוולת כסילים" היא גוררת המרמה, ולעולם יחשבו לרמות אחרים במפלתם.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת ערום" - חכמת האיש הערום הוא הבין דרכו, שיילך בה בשיתחכם בדרכים ובסדרים שיובילוהו אל חפציו. ואולם, "איוולת הכסילים" הוא הבין "מרמה", כי לא יתחכמו למצוא הדרכים הישרים אשר יגיעו בהם אל חפציהם, ולזה השתדלו למצוא דבר אוון ומרמה, ייחשב אצלם שיגיעו בו אל מבוקשם, ולזה לא יבינו דרכם ולא יגיעו אליו.

רבנו יונה גירונדי

לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת ערום הבין דרכו, ואיוולת כסילים מרמה" - מכל חכמות המשיגות לאדם, יבחר לו מהם הערום חכמת כשרון המעשים ותיקון המידות, והכסיל יבחר לו מכל החכמות הערמה ומרמה ותואנה. ואלו אינם מגיעים בלתי מחשבה, כמו שמצינו:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חכמת ערום..." - יסוד חכמת הערום הוא להבין דרכו, לבל יעשה כפי ההזדמן; ויסוד אולת הכסילים היא עשות המרמה, שחשבו כי לא יעשו גם המה כפי ההזדמן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת ערום הבין דרכו, ואיוולת כסילים מרמה" - נמשך למעלה.

אמר, שהאיוולת של הכסילים הוא מרמה, כי הכסיל אינו אויל, כי הוא אינו מסתפק באמת בדרכי החכמה, רק שמפני שהוא אסור ביד התאוה אשר תוליכהו תוהו לא דרך, וחוקי החכמה ודעת עומדים לנגדו, יעשה במרמה לקרוא אל האיוולת, ויאמר שהוא מסתפק על החכמה, ואינו מאמין בה מפני הספיקות שיש לו, וזה מרמה, כי באמת אינו אויל מסתפק.

והקדים לזה: "חכמת ערום הבין דרכו" - הערום אינו חכם, רוצה לומר, לא קיבל חוקי החכמה מפי חכמים לידע כל שביליהם, ובכל זאת אינו פתי, שיתפתה לכל דבר, כי נכנס בו ערמומית, ושכלו מכיר להבחין בין טוב לרע ואמת ושקר, כמו שנאמר (משלי א ד): "לתת לפתאים ערמה". והערמומית תלמדהו להבין דרכו, שלא יילך על דרך שהוא מסופק בו ואינו יודע אם הוא טוב או רע, רק ישתדל להבין בשכלו מהות דרכו, וזה החכמה שלו, שהגם שלא קיבל כל חוקי החכמה לדעת כל הדרכים על-פי הקבלה מפי חכמים, בכל זה, בדרך הפרטי שהוא הולך, ישים לב להבין אותו, ומזה יגיע אל החכמה באיזה פרטים. וזה חכמת ערום.

ואם כן, הכסיל, שאינו פתי, איך יילך על דרך איוולת שהוא הספק?! רק שהאיוולת הזה הוא מרמה באמת, לא אמיתי.

ביאור המילות

ויש הבדל בין "הכסיל" ובין "האויל":

  • שהכסיל יודע חוקי החכמה ובלתי מסתפק בם, רק שנלוז מהם מפני תאוותו, והאיוולת היא לו רק למסוה במרמה;
  • לא כן האויל, שהוא מסתפק בחוקי החכמה, כמו שהתבאר בכל הספר.
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמת ערום הבין דרכו" - שהאדם צריך להיות ערום, כמו שכתבתי למעלה. כי הנחש הוא ערום ומסבב כמה סיבובין ופיתויין עד שמכשיל את האדם, וצריך האדם להיות ערום ולהבין ערמיותו, ולהיזהר מן טבעו, שיכול לבוא מזה לידי עבירה, וזהו עיקר והתכלית של חכמתו של ערום.

וזהו: "חכמת ערום" הוא כדי ל"הבין דרכו" וטבעו, בכדי להיזהר את עצמו שלא יבוא לשום חטא בעולם.

"ואיוולת כסילים מרמה" - אבל הכסילים, שאין יודעים, ועושין באיוולתן תיכף, ואינם רואים להבין, הוא מחמת זה מרמה אותן, היצר הרע, והן עושין כאיוולתן.

ועוד: "מרמה", כלומר, לא די שהן עושין כאיוולתן, אלא שמרמין גם לאחרים שיהיו כמותן, ולכן אמר "כסילים" לשון רבים, כלומר, שהאיוולת מרמה את הכסילים, שמי שהוא כסיל ומעשיו באיוולת, מרמה את חבירו שגם כן כמותו.


<< · מ"ג משלי · יד · ח · >>