מלבי"ם על משלי יד ז

<< | מלבי"ם על משליפרק י"ד • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, ז':

לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל
  וּבַל־יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃



"לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת" - יש הבדל בין הכסיל ובין הלץ הנזכר בכתוב הקודם:

  • הלץ אינו מתלוצץ על הדעת, רק על החכמה, מפני שאין עליהם מופתים, ובאו בקבלה לא בידיעה ברורה, ואם היה משיגם בדעת ברורה לא היה מתלוצץ, רק מפני שביקש חכמה ואין, לא בא לכלל תבונה, שהוא אחר החכמה, שאז היה הדעת נקל בעיניו.
  • אבל הכסיל אינו לץ, והוא קיבל חוקי החכמה, רק התאוה גברה עליו, ומפני שחוקי החכמה מתנגדים אל התאוה, לכן ישנא דעת, כמו שנאמר (משלי א כב): "וכסילים ישנאו דעת", היינו, הגם שקיבל חוקי החכמה, והגם שישיגם כמו הנבון עד יידע טעמם בדעת, ישנא את הדעת העומד לשטן לו אל תאוותו, כמו שנאמר (משלי יג יט): "תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע", כמו שפירשתי שם. לכן ישנא את הדעת, ויטיל ספיקות בחוקי החכמה במרמה, כדי להיות לו כסות עיניים בלכתו אחרי שרירות לבבו.

ואם כן, אתה, אשר ידעת שפתי דעת:

  • תוכל ללכת עם הלץ, כי הלץ יתלוצץ על החכמה, לא על הדעת, כנ"ל;
  • אבל לא עם כסיל, שהוא אינו מקבל גם הדעת.

ולכן "לך מנגד לאיש כסיל", שאם תלך עמו "בל ידעת שפתי דעת", הדעת שקנית, עד שאתה מוציאם מן השפתיים לחוץ (שכבר ביארתי שהשפתיים מציינים את הדעת}, תדמה כאילו לא ידעת אותה, כי בהתחברך לכסיל תלמד ממעשיו ללכת אחר התאוה והערב, כמו שנאמר (משלי יג כ): "ורועה כסילים ירוע", ותתנכר אל הדעת כאילו לא ידעת אותה כלל.

ביאור המילות

"לץ", "כסיל" - הלץ לא יחלוק על הדעת, לא כן הכסיל (כנ"ל א כב, ט ז-ח).