פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים
  וְטֽוֹב־לֵ֗֝ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" - ואפילו שבתות וימים טובים, דאמר שמואל "שנוי וסת - תחילת חולי מעיים".

"וטוב לב" - מי שלבו טוב בעשרו,

"משתה תמיד" - כל שנותיו דומות לו ימי משתה; ללמדך שיהא אדם שמח בחלקו.

ורבותינו דרשו מה שדרשו ב"חלק" (ראו תולדות אהרן).

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני" - תואר, והוא המתעצב.

"משתה" - חסר כ"ף

פירוש:

"עני" דעת וממון "ימיו רעים", הפך (משלי טו יג): "לב שמח";

ו"לב טוב" שמח כ"משתה תמיד", כלומר, כלב אוכל ושותה ושמח בכל יום.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" - כל מי שהוא עני בדעות, כל ימיו הם רעים;

אך מי שהוא "טוב" שכל שמח בכל ימיו כאילו יעשה "משתה" בכל יום, עם שתמיד הוא שותה מנחל עדני נעימות הדעות.

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד" - ביאר, שאין טוב לב בכלל מה שאמר "כל ימי עני רעים", כי טוב לב, אף על פי שהוא עני, הנה טוב לבבו כמשתה תמיד.

והפסוק הזה עם האמור למעלה לו (משלי טו יג): "לב שמח ייטיב פנים" הקדמה אל העניין הבא אחרי זה: (משלי טו טז): "טוב מעט ביראת ה'".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" - מפרש, ש(משלי טו יד): "פני כסילים ירעה איוולת", הוא מסופק ממה שרואה לפניו, והוא שואל: הלא ראינו ש"כל ימי עני רעים"?! העני, המתענה מפני ששומע לחוקי התורה, בכל זאת ימיו רעים תמיד, ומי שעושה "משתה תמיד" הוא "טוב לב", ומזה יוכיח שאין שכר להולך בחכמה.

אבל "לב נבון יבקש דעת", וישיב לו לאמור:


ביאור המילות

"עני" - כולל גם ענוות הנפש והכנעתה, ובא לרוב על הצדיקים והענוים.

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" - כמו שאמרו חכמינו ז"ל (אבות פרק ד משנה א): "איזהו עשיר? השמח בחלקו". ואם כן, העני הוא מי שנפשו רחבה, ואינו מסתפק בכל אשר לו, וכל חללי דעלמא לא יספיקנו בדעתו, ולכן כל ימיו רעים, כי אינו אפשרי שישיג כל חפצו וימלא דעתו. וכמו שאמרו (קהלת רבה א יג): "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו".

"וטוב לב משתה תמיד" - אבל מי שמסתפק במה שיש לו, ליבו שמח תמיד, כמו האיש אשר משתה בביתו, שליבו שמח בעת שהוא שתוי יין, עד שאז אפילו המלך אינו שווה לו, אך זהו אינו אלא בעת שיכרותו, אך לאחר שפג יינו אינו בשמחה שהיה בתחילה, מה שאין כן ה"טוב לב", הוא תמיד שמח, כשמחת השתוי בעת המשתה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל ימי עני רעים" - עם כי מצוי לו די מחסורו, כי יתקנא בעשירי העם ורעה עינו בשלהם.

אבל מי שיש לו "לב טוב" לבל ירע עינו בזולתו, ישמח בחלקו, וימיו נדמים לו "תמיד" כימי "משתה" ושמחה.

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" -

  • (כתובות קי ב): "משנה: רשב"ג אומר אף לא מנוה רעה לנוה יפה, מפני שהנוה היפה בודק... גמרא: ...מאי בודק? - כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים.
כתוב בספר בן סירא כל ימי עני רעים - והאיכא שבתות וימים טובים?! - כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים.
בן סירא אומר: אף לילות. בשפל גגים גגו, ובמרום הרים כרמו; ממטר גגים לגגו, ומעפר כרמו לכרמים".
  • (סנהדרין ק ב): "כל ימי עני רעים - בן סירא אומר: אף לילות. בשפל גגים גגו, ובמרום הרים כרמו; ממטר גגים לגגו, ומעפר כרמו לכרמים.
אמר ר' זירא אמר רב: מאי דכתיב כל ימי עני רעים? אלו בעלי תלמוד; וטוב לב משתה תמיד - אלו בעלי משנה.
רבא אמר איפכא...
רבי חנינא אומר: כל ימי עני רעים זה מי שיש לו אשה רעה' וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה.
רבי ינאי אומר: כל ימי עני רעים זה אסטניס' וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה.
רבי יוחנן אמר: כל ימי עני רעים זה רחמני, וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי.
רבי יהושע בן לוי אמר: כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה, וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה.
ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים והאיכא שבתות וימים טובים?! - כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעיים"

<< · מ"ג משלי · טו · טו · >>