הגאון מווילנה על משלי טו
<< · הגאון מווילנה על משלי · טו · >>
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
ועניין הפסוק הוא היפך הכתוב למעלה (משלי יד יח): "נחלו פתאים איוולת וערומים יכתירו דעת". דהיינו:
- נגד מה שאמר למעלה שהנחלה היא בית, כמו שנאמר (משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות", ו(משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו", לכן אמר "נחלו פתאים אולת", שהנחלה של פתאים היא אולת ההורסת ביתו.
- "וערומים יכתירו דעת" - אכל ערומים רואים שיהיה להם גם העטרין, היפך ה"פתאים", שהנחלה של ה"פתאים" גם היא "איוולת". והן תרין האחסנתין שלו.
אבל לצדיק,
- הבית הוא "חוסן רב" שלו. והן חכמה ובינה, כמו שנאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן".
- והעטרין הוא הדעת, כמו שנאמר "וערומים יכתירו דעת". ואמר ש"בתבואת רשע נעכרת", כי הדעת ממלא כל הבית, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאר כל הון יקר ונעים". וכאשר מתערב התבואות של הרשע, "נעכרת" כל היקר והנעים.
ועוד:
- "בית צדיק חוסן רב" - כמו בית דוד, [שלא כל] מלכי בית דוד היו צדיקים, ואעפ"כ עמד ביתם זמן רב, והכל בזכות דוד.
- "ובתבואת רשע נעכרת" - וכאשר נתערב בהם התבואות של הרשע, והיא עתליה המרשעת, "נעכרת" כל הבית, כי הרגה כל מלכי בית דוד.
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יג
"ובעצבת לב רוח נכאה" - כי השתוקקות האדם למצוה לעשותה או לשאר דברים היא באה מהרוח השורה בו, כמו שפירשנו למעלה, אבל מי שליבו עצב - הרוח שלו נכאה, פירוש: שבורה, ונפשו קצה בכל דבר, ואינו עושה כלל.
וכן בתורה הם: פשט, רמז, דרש וסוד, ובכל אחד פנים בפני עצמו, כמו שאמרו (סופרים טז ב): "פנים אימות למקרא... פנים שוחקות לש"ס, פנים מסבירות לאגדה". וכן, (דברים ה ד): "פנים בפנים דיבר ה' עמכם", והיינו, לכל פנים שבתורה הסביר להם "פנים". וזהו: "לב שמח ייטיב פנים".
"ובעצבת לב רוח נכאה", כמו שנאמר, (ישעיהו נט כא): "רוחי אשר עליך...".פסוק טו
פסוק ל
פסוק לא
- א' שאזנם שומעת תוכחת חיים מאחרים שלומדים,
- והתועלת הב' שהוא בקרב חכמים תלין גם כן עמם בית המדרש.
ועוד: זהו שאמרה רות לחמותה (רות א טז): "כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין":
- באשר תלכי אלך הוא במצוות עשה,
- ובאשר תליני אלין הוא במצוות לא תעשה.
וזהו: אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין - לבל יעבור על מצוות לא תעשה, אף שלא יעשה מצוות עשה.
ועוד: שבקרב חכמים תלין הוא בעולם הבא, בין אותם שאין עוברים על לא תעשה, כי שם, בפסוק באשר תליני, הם שישה דברים נגד שישה דרגין. והוא יהיה ביניהם באותה דרגא של בקרב חכמים תלין, שהוא לא תעשה.
<< · הגאון מווילנה על משלי · טו · >>