פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֣ר אׇרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים
  וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונלוזים במעגלותם" - כל ל' נלוז ל' עקמימות הוא שבכ"מ הוא סמוך לעקש ועקש הוא ל' עקום כמו שנאמר ומעקשים למישור (ישעיהו מב)

"ונלוזים במעגלותם" - הם עקומים בדרכיהם המקולקלים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר ארחותיהם". האנשים אשר דרכיהם מעוותים בדעות.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר ארחותיהם", האורח הוא הארח הישר ההולך מעיר לכפר בדרך ישרה, והמעגל הוא הדרך הסבובי, ובדרך החכמה יש אורח ומעגל, כי לפעמים צריך לצאת מדרך הישרה אל הצד, כמו להשתמש במדת העזות נגד המלעיגים עליו בעבודת השם, במדת הגאוה ואכזריות נגד רשעים ומנאצי ה', והגם שבזה יוצא מדרך הישר, בכ"ז במעגל זה הסבובי ישוב לדרך הישר, כמי שהולך ממקום למקום ויש לסטים בדרך ומסבב במעגל סבובי להגיע עי"כ בדרך בטוח אל עיר מושב, אבל החוטאים והמכחישים "ארחותיהם עקשים", כי אינו הולך בדרך הישר רק במעגל, ולא תאמר שע"י המעגל ישוב אל דרך הישרה אל עיר מושב, כי הם "נלוזים במעגלותם" מן מחוז החפץ ללכת תהו ולא דרך:

ביאור המילות

"ארחתיהם, מעגלותיהם". המעגל הוא הדרך ההולך בעיגול ולא ביושר, וע"י הדרך העגולי יבוא אל הדרך הישר, התבאר (ישעיה כ"ו ו', נ"ט ה', תהלות י"ז ה', ס"ה י"ב, ק"מ ו', למעלה פ' ט' לקמן פ' י"ח, ד' י"א כ"ו, ה' ו' כ"א), ועל המעגל לא יצדק לשון עקש, כי המעגל אינו הולך ביושר, רק יצדק לשון נלוז. שהוא הסר ונוטה ממגמת חפצו, שאינו הולך במעגל לבא על ידו אל מחוז החפץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארחותיהם עקשים" - ר"ל: אין חברה ישרה בכל דרכי למודם.

מצודת ציון

"עקשים" - עקומים.

"ונלוזים" - נוטים מדרך הישר, וכן "ונלוז דרכיו בוזהו".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם — אשר אורח סלולה שלהם, יכשל כל עובר בה. וכן יתפרש ונלוזים במעגלותם. וטעם ונלוזים, כמו 'מעוקלים'.

<< · מ"ג משלי · ב · טו · >>