מ"ג משלי ב יד


<< · מ"ג משלי · ב · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭שְּׂמֵחִים לַעֲשׂ֥וֹת רָ֑ע
  יָ֝גִ֗ילוּ בְּֽתַהְפֻּכ֥וֹת רָֽע׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"השמחים לעשות רע". הנה האנשים השמחים לעשות רע ולהמשך אחר תאותם הבהמית יגילו בתהפוכות איש רע ובסביו בפילוסופיא האלהית והמשל כי מי שהקים שאין שם אלוה או שאין שם גמול ועונש יכין הדרך לחטאים לחטא לחשבם שלא יקרה עונש על זה וכן יגילו בתהפוכות הרע המטעה ובכזביו:

ביאור המילות

"השמחים וגו' בתהפוכות רע". בתהפוכות איש רע, ונלוזים הם כמו עקשים:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"השמחים" - כאשר יעשו הרע, ישמחו, ולא ידאגו כדרך המאמין בהשגחה ושכר ועונש, שאף אם בא לידו דבר עבירה בהסתת היצר הרע, מלא הוא מדאגה מאימת הדין.

"בתהפוכות" - בעת ימצאו מקום להפוך הכוונה אחר רוע מחשבתם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"השמחים", ונגד מאיש מדבר תהפוכות שהוא המכחיש יסודי האמונה הוא ישמח לעשות רע, כי החוטאים מצד התאוה הם מלאים חרטה, שאחר שמלאו תאותם יתעצבו על הרע שעשו, אבל המדברים תהפוכות ומכחישים עקרי האמונה שהם החוטאים מצד הכפירה הם "שמחים לעשות רע", וגם יגילו בעת שיבא "תהפוכות רע", אם יבא רע על הצדיקים והצלחה לרשעים, שזה מתהפוכות העולם, שהצדיקים הם מתעצבים ע"ז, והם יגילו על תהפוכות הרעים האלה, כי בזה יחזיקו דעתם להכחיש ההשגחה ולעשות כל חפץ לבם, ועל זה אמר "יגילו" שהגיל מורה על דבר מתחדש, שיגילו על התחדשות תהפוכות הזמן הרעים:

ביאור המילות

"השמחים, יגילו". מבואר אצלי בכל התנ"ך שהשמחה מורה על השמחה התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, כמו השומע בשורה טובה או המוצא מציאה וכדומה, (ובא בס' זה כ"ג כ"ד כ"ה, כ"ד י"ז):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות רע — נוכל לפרש תואר, והטעם: יגילו במדות הרשע שהם תהפוכות. ונוכל לפרש שם, והטעם: יגילו בתגר ובמלחמה שיש בעולם כדי להילחם מלחמות רשע.

<< · מ"ג משלי · ב · יד · >>