פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה
  מִ֝נׇּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאשה זרה" - מכנסיה של אפיקורסות והיא המינות ולא יתכן לומר שלא דבר אלא על המנאפת ממש כי מה שבחה של תורה שאמר כאן להצילך מאשה זרה ולא מעבירה אחרת אלא זו מינות שהוא פריקת עול של כל המצות

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


גם תשמור אותך להצילך מאשה זרה והיא הנפש המתאוה כי היא זרה ונכריה לאדם ר"ל שאינ' לו במה שהוא שם אדם אשר החליקה אמריה למשוך האדם אל המרד והחטא מצד הערבות אשר יראה הכח המדמה שיש בפועל ההוא המגונה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשמרך מאשה זרה", יש הבדל בין זר ונכרי, שהזר הוא הזר לאותו דבר, והנכרי הוא רק מארץ אחרת, ומדבר פה מיצרא דעריות ויצרא דע"ג שגם הע"ג נמשלה בזנות בכ"מ, כי זונה הוא מאחרי אלהיו ומבריתו, והחכמה תצילך מאשה זרה בל תכשל בעבירה, ומאשה "נכריה" שעזבה דת ישראל ועבודת אלהי נכר, אשר "אמריה החליקה" לפתותך אל הע"ג והכפירה והמינות, ונגד אשה זרה מפרש.

ביאור המילות

"זרה, נכריה". הזר יצוייר גם מי שהוא מאותו מקום אם הוא זר לאותו דבר, כמו הזר אצל תרומה וקדשים, אשת איש זרה לאחר, והנכרי היא מארץ אחרת והתבאר (ישעיה כ"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להצילך" - מוסב למעלה, לומר: החכמה תשמור עליך להצילך מאשה זרה, היא אשת איש, שהיא זרה לך .

"מנכריה" - מהאשה הנכריה ההיא, אשר מחלקת אמריה בפתוי והסתה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה — קרא אשה רעה זרה ונכריה, לפי מעשיה, כאילו היא זרה ונכריה מעמה ומולדתה. והתחיל לספר מדותיה הרעות, שמחלקת אמריה כדי להסית ולפתות אנשים.

<< · מ"ג משלי · ב · טז · >>