פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני אם תקח" - אמרה עוד החכמה, על צד המשל: בני! אם תקח אמריי שהוריתיך במה שקדם, "ותשמור אתך מצוותי", להקשיב לחכמה אזנך וגו' -

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להקשיב אזנך לחכמה" - ללמוד אותה מהיודעים, עם מה שיישיר אותך לחשוק ולחקור בה מהשיג לה, ויראה מהחכמה בדברים עצמיים כמו שזכרנו, ואחר שתדע החכמה - "תטה לבך לדעת התבונה".

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אם לבינה תקרא" - ולא תחשוב שהשגתם נמנעת ממך מצד שלא יצאו אל הידיעה בה מדברים עצמיים, אך תדע באמת שאם תחשוק להשיג הבינה חשק רב, כדרך שתקרא ותתן קולך לבינה, כמו שיקרא האדם מי שירצהו ויחשוק בו -

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם תבקשנה" - ותבקשנה עם זה כמו שיבקשו הכסף, ותחפש עליה כמו שיחפשו המטמונים, שיחפרו פה ופה עד שימצאום, הנה בזה האופן תימצא התבונה, רוצה לומר, שתקבץ כל ההקדמות המפורסמות הנופלות בדרוש אשר תחקור בו, ואחר תברר הצודקת מהבלתי צודקת, ובזה האופן תבקשנה ככסף וכמטמונים, וזה, כי כבר יחפרו במקום לראות אם יש שם לכסף מוצא ואם לא נתברר להם שהחפירה ההיא תובילם למצוא הכסף, וכן יעשו זה עד שימצאו המקום אשר בו יש לכסף מוצא, וכן ראוי שיעשו למצוא התבונה, לפי שלא יבואו בה בהקדמות עצמיות, ולזה אין לבטוח בהקדמות שימצאו בה מתחילת העניין שיתנו האמת, עד שתשלם החקירה בכולם, כמו שזכרנו.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנה, כשתעשה זה בזה האופן - "אז תבין יראת ה' ותמצא דעת אלהים", כי זה יעמידך על הדברים האלהיים, ולמה שתשיג מעוצם מדרגת מציאות ה' יתברך ותירא ממנו מרוב רוממותו וגדולתו אשר לא יושג לזולתו.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואמנם תיעזר בשם יתברך בזאת ההשגה כשתתעורר בה מעצמך באופן אשר זכרנו, "כי ה'" הוא יתן חכמה לאדם בשפע השופע לו ממנו, כמו שנתבאר בספר הנפש, והשלמנו הביאור בו במאמר הא' מספר מלחמות ה', ומפי השם יתברך ישפיע לאדם שפע ותבונה באופן הנזכר.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יצפון לישרים תושיה"

הרצון ב"תושיה" - הנימוס המושכל אשר בדברים, וזה הנימוס יותר אמיתי בזולת היש והנמצא מהדברים המורכבים מחומר וצורה, כי המציאות לדברים הוא מזה הצד, כמו שהתבאר במקומותיו, וזה העניין קרא "יש" במקום אחר, אמר (משלי ח כא): "להנחיל אוהביי יש".

"יצפון לישרים" - הנה, הוא מסתיר התושיה, והוא הנימוס המושכל אשר לנמצאות, ושומר אותה לתתה לישרים, כי הם לבד ייתכן שיגיעו להשגות העיוניות, מפני היותם ישרים במידות ואוהבים היושר והאמת בדעות;

והוא "מגן להולכים בתמימות" ובשלימות באלו החקירות העמוקות האלהיות לשמרם מהטעות, כי הטעות המעט באלו העניינים הגדולים ירחיק האדם משלימותו; וזה יעשה השם יתברך מצד השגחה הפרטית.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנצור ארחות משפט" - והוא יישריהו לשמור הדרכים שיובילוהו אל המשפט האמת, ובזה הוא מגן לו.

"ודרך חסידיו" - בחקירותיהם העיוניות - "ישמור" שלא ייכשלו בהליכתם, כמו שאפשר ליכשל בו, אם מפאת לקיחת מה שבמקרה תמורת מה שבעצם ומה שידמה לזה, אם מפאת המחשבה והדמיון וזולת זה מהדברים המטעים.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אז תבין" - הנה, כשתעשה כן, ותשיג העניינים האלהיים בזה האופן הקודם, הנה תתיישר מזה להבין הפילוסופיא המדינית המיישרת אל צדק ומשפט ומישרים וכל דרך טוב במידות והתכונות, וזה כי כשתסתכל באופן החסד והחנינה והיושר הנמצא במה שישפע מהשם יתברך בעולם העליון והאמצעי והשפל, הנה יישירך זה לקנות ממנו תבונה ומנהג ללכת בדרכי השם יתברך, שבזאת ההשגה גם כן תהיה נעזר בשם יתברך למצוא הדרכים והסדרים המישירים להגיע אל השלימות בזאת הפילוסופיא.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תבא". כאשר תבא חכמה בלבך בהשתדלך בלמודה באופן הקודם להקשיב אליה אזניך ויערב הדעת לנפשך וימתק:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מזמה". הנה החכמה תשמור עליך המחשבה באופן שלא תביאך המחשבה אל שבוש בעניני החכמה ובענינים האלהיים והפילוסופי' המדינית ותשמור לך התבונה שלא תשעה בה לא מצד המחשבה כמו שזכר ולא מצד דברים אחרים כמו שזכר אחר זה או ירצה באמרו תבונה תנצרכה והתבונה שתגיע לך באופן הקודם אחרי השגתך החכמה תשמור אותך מהשבוש באלו הענינים הגדולים כמו דבר ההשגחה האלהית ומה שידמה לזה ממה שאפשר לטעות בו בזאת המלאכה אשר יהיה הטעות בה סבה להרחיק האדם משלימותו האחרון:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"להצילך מדרך רע". הנה התבונה ההיא תשמור אותך להצילך מדרך רע בזה הלמוד הפילוסופי והוא הטעות אשר יקרה מצד הדמיון מדרך איש מדבר תהפוכות וכזבים בשם יתברך,

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


ומדרך "העוזבים ארחות יושר" בדעות "ללכת בדרכי חשך", וזה קרה להם מפני הקדמה מה קדמוה, והיא תביאם להכחיש המוחש, כמו שקרה למי שבטל ההויה מהדברים מפני הקדמה אחת טעה והביאו זה לקיים שאין בכאן פועל אבל המתחדש מתחדש מהקרי ,והלכו בדרכים חשוכים ובטלו הדברים הנגלים האמת והיושר:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"השמחים לעשות רע". הנה האנשים השמחים לעשות רע ולהמשך אחר תאותם הבהמית יגילו בתהפוכות איש רע ובסביו בפילוסופיא האלהית והמשל כי מי שהקים שאין שם אלוה או שאין שם גמול ועונש יכין הדרך לחטאים לחטא לחשבם שלא יקרה עונש על זה וכן יגילו בתהפוכות הרע המטעה ובכזביו:

ביאור המילות

"השמחים וגו' בתהפוכות רע". בתהפוכות איש רע, ונלוזים הם כמו עקשים:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר ארחותיהם". האנשים אשר דרכיהם מעוותים בדעות.

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


גם תשמור אותך להצילך מאשה זרה והיא הנפש המתאוה כי היא זרה ונכריה לאדם ר"ל שאינ' לו במה שהוא שם אדם אשר החליקה אמריה למשוך האדם אל המרד והחטא מצד הערבות אשר יראה הכח המדמה שיש בפועל ההוא המגונה:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העוזבת". והנה זאת האשה הזרה עוזבת מי שהוא אדוניה מנעוריה והוא השכל האנושי כי הוא הושם באדם למשול באלו הכחות העובדי' אותו ושוכחת ברית אלהיה כי אין לה חפץ בברית השם ית' להשיג החיי' הנצחיים כי שפלה במציאותה ובמדרגת' לעלות בזאת המעלה:

ביאור המילות

"העוזבת אלוף נעוריה". ר"ל מי שהוא אלוף נעוריה ואמר זה על צד המשל כאשה עם בעלה כי הוא רחוק שתעזוב האשה בעל נעוריה:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי שחה". הנה ביתה ומשכנה הוא אל המות וההפסד ודרכיה יביאו אל המתים:

ביאור המילות

"כי שחה". השפילה:

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל באיה". כי אין לה בעצמה השארות אחד מהבאים אליה להמשך לפתיותה לא ישוב מהחטאים ההם כי תמיד תתחזק עליו ותמשול בו ותסיתהו לחטא, "ולא ישיגו ארחות חיים" כי ההמשך אל התאוות ימנע האדם מהשתדל במושכלות אשר הדריכ' להשגתם היא דרך החיים, ובזה האופן תהיה התאוה סבה לטעות בעניני התבונה כי היא תמשיך האדם לקיים הדעת אשר לא ינעול הדלת בפניה מהתנהג לפי התאוה. והמשל, כי האיש רב התאוה יבחר לקיים שאין יתברך יודע דבר באלו הענינים השפלים, שאינו משגיח בהם ושאין שם גמול ועונש, ומה שידמה לזה, ממה שלא ימנע האדם מרדוף אחר התאוות. והנה כמו שזכרנו החכמה והתבונה יצילוך מהאשה שזכרנו:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למען תלך בדרך טובים". ותשמור דרכי צדיקים שהם נזהרים מהמשך אחרי האשה הזרה.

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


והנה התועלת שיגיע לך מזה הוא הקיום והתמדת המציאות גם בזה העולם הגופיי, וזה כי ישרים וגו' האנשים הישרים יתמידו לשכון בארץ, לא תבואם יד רשעים להנידם, והתמימים יותרו בה:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ורשעים". ואמנם הרשעים יכרתו מארץ ובוגדים יהיו נעקרים ממנה, והיה זה כן כי השגחת השם יתברך תדבק בטובים לשמרם מכל רע ותסור מהרעים, זה הוא ביאור אלו הדברים.==== ואולם התועלות המגיעות מהם הנה====הראשון הוא להודיע כי השם יתברך שם חכמתו נגלית ביצירת הדברים הנמצאות אצלנו באופן שתעיר האדם לחקור בה ותביאם להשתוקק אל השגתה תשוקה נפלאה וזאת התשוקה הטבעית אשר שם הש"י באדם בזה האופן הוא הכלי להגיע אל שלימותו כמו שביארנו בספר שיר השירים ולזה אמר על צד המשל כי החכמה קורא לאנשים בקול גדול שיחקרו בה כי היא מבעת להם רוחה ומודעת אותם דבריה במה שיראו ממנה ודברים הנמצאים העלולות ממנה כי מהם נובעת החכמה האלהית אשר שמה אותם במה שהם עליו מהמציאות. הב' הוא להודיע כי מצד השגת החכמה יהיה האדם נשמר מהרעות כי תדבק בו ההשגחה האלהית לשמרו מהם ולזה לא יהיה לו להתאונן בבא פחדו ואדו כי אם מעצמו שלא השתדל לחקור בחכמה האלהית עם עוצם קריאתה לו והבאתה תשוקה נפלאה לחקור בה כמו שקדם. הג' הוא להודיע כי הדרך בהשגת הבינה היא אחר השלימות בחכמה והיה זה כן לפי שבהשגת הבינה יש מן הסכנה מה שלא יעלם לפי שלא יבאו בה בהקדמות מופתיות באופן האמת המגיע בלמודיות ולא ג"כ במופת ראיה כמו הענין בחכמה הטבעית אבל בהקדמות מפורסמות וכבר ימצא בהם הרבה ביאור לדבר והפכו ובזה יקרה הטעות אם מפני הקדמות הלקוחות בתחלת המחשבה אם מפני טעות הדמיון אם מפני שגדל האדם בדעות מגונות בזה הענין או למדם מאנשים מוטעים ויטה אליהם מצד הלמוד או המנהג או מפני התאוה שתביאהו לבחור הדעת אשר הוא יותר נאות לה לרוות צמאה והנה כאשר יקדים האדם העיון בחכמה לפי מה שראוי באופן שיהיה שלם בה הנה יעזר בה להשמר מהטעות אשר מפאת הענינים הנזכרים עם שהש"י על צד ההשגחה ישמרהו מהטעות ויישירהו אל הסדרים והדרכים המביאים אותו אל השגות העמוקות אשר בחכמה ההיא והנה מפני הקושי המגיע בהשגת זאת החכמה יצטרך לו עוד שיבקשנה ככסף וכמטמונים שיחפרו עליהם פה ופה עד שימצאום לכן צריך בזאת החכמה שלא יקצר מלקיטת כל ההקדמות המפורסמות אשר אפשר שיהיה מהם עזר בהשגת הדרוש אשר ירצה לחקור עליו ובזה הדרך ג"כ ישיג האמת בפילוסופיא המדינית כמו שזכרנו בביאורנו אלו הדברים במה שקדם. אמרה החכמה בני אל תשכח תורתי והיא תורת משה וקראה אותה תורתי לפי שהיא מסודרת מחכמת השם יתברך וישמור לכך מצות תורה ללמד אותם ולעמוד אותם על כונתם ומה שיש מהחכמה בענינים: