<< · מ"ג משלי · א · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני אם יפתוך חטאים אל תבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנִ֡י
  אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חטאים" - חוטאים. "אל תבא" - אל תאבה להם.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולפי שיצר לב האדם רע מנעוריו והוא מוכן מפני זה אל הדרכים הרעים אשר יפתוהו אליהם האנשים החטאים הזהיר זה החכם ואמר בני אם יפתוך חטאים להתחבר עמהם ולהתנהג בדרכיהם אל תאבה ולא תשמע אליהם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יפתוך" - מלשון פיתוי והסתה.

"תבא" - ענין רצון, כמו (דברים כה): "לא אבה יבמי". 

מצודת דוד

"אם יפתוך" - ללכת אחר דעתם.

"אל תבא" - אל תרצה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני אם יפתוך חטאים" - זה המוסר יאמר האב לבנו.

שכאשר ירצה להורות לו ההנהגה בחכמה, יתחיל מדבר פשוט שטעמו גלוי ומבואר ומושג אף לנער קטן בידיעה ברורה, כמו שלא יילך בחבורה עם רוצחים לרצוח נפשות ולגזול, שזה נודע לכל, אם מצד חומר ענין הרצח שהוא נגד טבע האדם, אם מצד הסכנה שיש בו כי בנפשו הוא.

ולכן, בזה יתחילה אב בלמדו מוסר לבנו הקטן, להסביר לו העניין של דרך הסכלות ורוע עניינה, שהמלמד יתחיל בדבר פשוט ומבואר, ומזה יעלהו בלימודו שלא ישמע לפיתוי חטאים בשום דבר.

ועל כן הקדים "אם יפתוך חטאים - אל תבא", שהיא אזהרה כללית, שלא ישמע להם, כי פיתוייהם הם נגד חוקי החכמה, ויסביר לו במשל מפיתויי הרציחה:

 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני אם יפתוך חטאים" - חוטא הוא העובר על מצוות עשה, והוא לשון חיסרון, וכמו שכתוב בריש ישעיה.

"אם יפתוך" אותם בני אדם, החסרים ממצוות עשה, "אל תבא" לשמוע דבריהם כלל, כי בוודאי לא למצווה הם באים לפתותך, כי הם עצמם אינם חפצים בזה ואינם עושים מצוות, ובוודאי מה שהם רוצים הוא לפתותך, היינו לעבור עבירות.

ועכשיו מפרש הפיתויים שלהם.

גירסה נוספת - מתוך כתב-יד לונדון על פסוק י

לכאורה מאי חטאים, אפילו צדיקים, אם הדרך לא טובה!

אלא העניין, שלא דיבר בעצם הפיתוי, אלא על התחלת הפיתוי, שעדיין אינך יודע אם דרכם טובה או רעה, אלא שאם המפתים חטאים, 'אל תבא' לשמוע כלל...

תוספת מתוך כתב-יד לונדון על פסוק יט

והנמשל הוא: לכל העניינים שיפתה היצר הרע לאדם לכעס או לתאוה, ואינו יודע אם הוא מטענות היצר הרע או מטענות היצר הטוב. כי יצר הרע אומר שלטובה כוונתו - בכעסו, כדי לנקום ברשע... ובחמדה, כדי שיהיו לו ממון לתת לצדקה... אמר שלמה המלך ע"ה בחכמתו, ש'אם יפתוך', פירוש, תיכף שרצונך בכך, ודאי הוא מטענות היצר הרע, ואל תאבה לשמוע לו כלל, אף שאומר שלמצוה כוונתו, כי איך אפשר שתהיה כוונת היצר הרע לטובתך, והלא הוא רוצה להרוג אותך בעולם הזה ובעולם הבא, ומפני שרצונך בכך, ודאי טענת היצר הרע הוא...

ראו גם האם תמיד צריך לעשות ההיפך ממה שרוצים? / הרב יובל שרלו

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בני אם יפתוך חטאים אל תֹבֵא — מגזרת "לא תאבה לו" (דברים יג ט), ונעלמה פ"א הפועל ונהפכה למ"ד הפועל לאל"ף, והכתיב על דרך "בסודם אל תבוא נפשי" (בראשית מט ו).

<< · מ"ג משלי · א · י · >>