מ"ג דברים א יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הַבוּ לְכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וְסוּכְלְתָנִין וּמַרְעַן לְשִׁבְטֵיכוֹן וַאֲמַנֵּינוּן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
זַמְנוּ לְכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וְסוּכְלְתָנוּן מֵרַעֲיוֹנֵיהוֹן וּמָארֵי מַנְדְּעָא לְשִׁבְטֵיכוֹן וְאֵימַנִינוּן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבו לכם" - הזמינו עצמכם לדבר.

"אנשים" - וכי תעלה על דעתך נשים?! מה תלמוד לומר "אנשים" - צדיקים.

"חכמים" - כסופים.

"נבונים" - מבינים דבר מתוך דבר.

זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי: מה בין חכמים לנבונים?
  • חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהא.
  • נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו מחזר ומביא משלו.

"וידועים לשבטיכם" - שהם ניכרים לכם. שאם בא לפני מעוטף בטליתו, איני יודע מי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא; אבל אתם מכירין בו, שאתם גדלתם אותו; לכך נאמר וידועים לשבטיכם.

"בראשיכם" - ראשים ומכובדים עליכם, שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה.

"ואשמם" - חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם, שהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה. (סנהדרין שם)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידעים לשבטיכם" - "שיהיו ניכרים לכם, שאם בא לפני מעוטף בטליתו איני יודע מי הוא ומאי זה שבט הוא, אבל אתם מכירים אותו, שגדלתם אותו" לשון רש"י מספרי. ואם כן, יהיה "לשבטיכם" קשור עם "וידועים".

אבל על דרך הפשט, טעמו הבו לכם לשבטיכם אנשים חכמים. ועל דעתי, טעם "וידועים" שהם ידועים לשופטים, כלומר, שמעלתם ידועה וניכרת למנותם בה שופטים.

וכלל מעלות השופטים במלת "וידועים", כי השופטים צריכין להיות (שמות כא יח): "אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע" כאשר אמר יתרו, ואלה היו ידועים לשופטים מתחלה, כי היו הכל אומרים "ראוי זה להיות שופט".

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואשימם בראשיכם. שיהיו ראשים ומכובדים עליכם שתנהגו בהם יראה וכבוד, ודרשו רז"ל ואשימם בראשיכם, ואשמם כתיב, כלומר שאשמותיהם של ישראל תלוין בראשי השופטים שלהם שלא מחו בידם, אע"פ שבספרים שלנו כתוב ביו"ד.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבו לכם", יתרו אמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים וכו' שמשמע שמשה יבחר אותם, ומשה אמר "הבו לכם" היינו שישראל יבחרו אותם, כי לבחירת שרים ושופטים אלה היה צריך א] שיהיו חכמים ונבונים, ואלה נודעו לישראל כל שבט ידעו החכמים והנבונים שביניהם, אמנם שיהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע שהם דברים שבלב זה לא יוכלו ישראל לדעת וע"ז אמר יתרו ואתה תחזה, שמלת חזה מציין החזיון ברוה"ק, וע"כ צוה משה שישראל יבחרו מכל שבט ושבט החכמים והנבונים שבהם, ועז"א וידועים לשבטיכם, ומשה יבחר מהם ברוה"ק מי שהם יראי אלהים ואנשי אמת ושונאי בצע ומצד זה יתיחס המנוי אל משה ועז"א ואשימם בראשיכם:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

הבו לכם אנשים וגו'. מתחילה תלה בהם בישראל שיהיו ממונים מהם, ואח"כ אמר ואשמם בראשיכם משמע שמפי משה יהיו ממונים, ועוד בי"ת של בראשיכם מה טיבו כי הל"ל ואשמם ראשיכם. ורז"ל דרשו (ספרי א.יג) שאשמת העם תלויה בראשיהם. אמנם צריך לפרש זה כפי הפשט ואומר כי הראשים שהזכיר אינן הדיינים כ"א נשיאי השבטים, ואמר משה אתם יש בידכם כח למנות דיינים שיהיו רודים בשבטיכם אבל אין בכם כח להשליטם גם על הנשיאים כי אם אני, וע"כ אמר אתם הבו לכם אנשים כו' לשבטיכם שיהיו רודים בכל שבטיכם ואני אשימם גם בראשיכם שיהיו רודין גם בנשיאים שהם ראשיכם.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הבו לכם וגו'. אמר לכם להקדים טעם מאמר לשבטיכם, כי זה מהנאות לכם כשיהיה כל שבט שופטיו ממנו, ועיין מה שכתבתי בפרשת פנחס בפסוק יפקוד ה' אלהי הרוחות איש על העדה וגו' (במדבר כ"ז ט"ז) ושם תשכיל אופן הנאות שיש בדבר הזה, והוא אומרו לכם:

ואשימם וגו'. פי' הגם שאני אומר לכם הבו לכם שאתם הם הבוחרים אותם, לא יהיה תחת מאמרכם ורשיונכם, אני אשים אותם לראשים עליכם לרדותכם במקל וברצועה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

הבו לכם - אין הבו אלא עצה, שנאמר שופטים כ הבו לכם דבר עצה, שמות א הבה נתחכמה לו:

אנשים. וכי עלתה על דעתינו נשים? ומה ת"ל אנשים - וותיקים כסופים:

חכמים ונבונים - זה ששאל אריוס את ר' יוסי: אמר לו איזהו חכם? אמר לו המקיים תלמודו. אתה אומר תלמוד, או אינו אלא נבון? א"ל: הרי כבר נאמר נבונים. מה בין נבונים לחכמים? חכמים דומים לשולחני עשיר, שמביאים לראות רואה, כשאין מביאים יושב ותוהה. נבון דומה לשולחני תגר, כשאין מביאים לו לראות - מביא משלו ורואה:

וידועים לשבטיכם - שיהיו ידועים לכם. הרי שמתעטף בטליתו ובא וישב לפני, איני יודע מאיזה מקום הוא ומאיזה שבט הוא, אבל אתם מכירים אותו שאתה גדלתם אותו. לכך נאמר וידועים לשבטיכם, שיהיו ידועים לכם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ישיבה וישיבה יושבת עד שיהיו הבריות מרננות אחריו, ואומרים מה ראה איש פלוני לישב, ומה ראה איש פלוני שלא לישב, לכך נא' וידועים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם:

ואשימם בראשיכם- יכול אם מניתם אתם אותם הם ממונים, ואם לאו אינן ממונים? ת"ל ואשימם בראשיכם; אם אני ממנה אותם - הרי הם ממונים, אם לאו אינם ממונים. יכול אם גדלתם אותם הרי הם גדולים, ואם לאו אינן גדולים? ת"ל בראשיכם.

ד"א ואשימם בראשיכם - אם שמרתם את דבריכם הרי ראשיכם שמורים, ואם לא שמרתם את עצמיכם אין ראשיכם שמורים. מלמד שאשמותיהם של ישראל תלויים בראשי דייניהם. וכן הוא אומר יחזקאל ג בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשמם"    כתיב חסר יו"ד לומר לך י"פ הוזהרו על הדינין בתורה. ד"א ואשמם חסר לומר לך כי האשם הוא בראשים בשביל שיש בידם למחות ואינם מוחים:

<< · מ"ג דברים · א · יג · >>