פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה הדברים" - (ספרי) לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל

"אל כל ישראל" - אלו הוכיח מקצתן היו אלו שבשוק אומרים אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולא השיבותם דבר מכך וכך אלו היינו שם היינו משיבים אותו לכך כנסם כולם ואמר להם הרי כולכם כאן כל מי שיש לו תשובה ישיב

"במדבר" - לא במדבר היו אלא בערבות מואב ומהו במדבר אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו (שמות יז ג) מי יתן מותנו וגו'

"בערבה" - בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב

"מול סוף" - על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף שאמרו (שם יד, יא) המבלי אין קברים במצרים וכן בנסעם מתוך הים שנא' (תהלים קז ו) וימרו על ים בים סוף כדאיתא בערכין (ערכין טו)

"בין פארן ובין תפל ולבן" - א"ר יוחנן חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן שאמרו (במדבר כא ה) ונפשנו קצה בלחם הקלוקל ועל מה שעשו במדבר פארן ע"י המרגלים:

"וחצרות" - במחלוקתו של קרח (ספרי). ד"א אמר להם היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע ואתם נדברתם במקום:

"ודי זהב" - הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם שנאמר (הושע ב, י) וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחר עשר יום מחורב" - אמר להם משה ראו מה גרמתם אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר ואף הוא מהלך י"א יום ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים שהרי בעשרים באייר נסעו מחורב שנא' (במדבר י יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש וגו' (תענית כט) ובכ"ט בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע צא מהם ל' יום שעשו בקברות התאוה שאכלו הבשר חדש ימים ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים נמצא בשלשה ימים הלכו כל אותו הדרך וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר מ' שנה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש" - מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה אמר ראובן בני אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי ומפני ד' דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו וכו' כדאי' בספרי וכן יהושוע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה וכן שמואל שנא' (ש"א יב) הנני ענו בי וכן דוד את שלמה בנו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הכותו" - אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ יאמרו מה לזה עלינו מה היטיב לנו אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כח להכניסנו לארץ לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואח"כ הוכיחן

"סיחון וגו' אשר יושב וגו'" - (ספרי) אלו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה שהמדינה קשה ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היתה קשה שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה

"אשר יושב בעשתרות" - המלך קשה והמדינה קשה

"עשתרות" - הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל שנאמר (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים ועוג נמלט מהם והוא שנאמר (שם יג) ויבא הפליט ואו' (לקמן ג) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים

"באדרעי" - שם המלכות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הואיל" - התחיל כמו (בראשית יח) הנה נא הואלתי

"באר את התורה" - בשבעים לשון פירשה להם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב לכם שבת" - כפשוטו ויש מדרשי אגדה הרבה גדולה לכם ושכר על ישיבתכם בהר הזה עשיתם משכן מנורה וכלים קבלתם תורה מניתם לכם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו וסעו לכם" - זו דרך ערד וחרמה

"ובאו הר האמרי" - כמשמעו

"ואל כל שכניו" - עמון ומואב והר שעיר

"בערבה" - זה מישור של יער

"בהר" - זה הר המלך

"ובשפלה" - זו שפלת דרום

"ובנגב ובחוף הים" - אשקלון ועזה וקסרי וכו' כדאי' בספרי

"עד הנהר הגדול" - מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך (שבועות מד) קרב לגבי דהינא ואידהן

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראה נתתי" - בעיניכם אתם רואים איני אומר לכם מאומד ומשמועה

"באו ורשו" - אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה אלו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין

"לאבתיכם" - למה הזכיר שוב לאברהם ליצחק וליעקב אלא אברהם כדאי לעצמו יצחק כדאי לעצמו יעקב כדאי לעצמו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמר אליכם בעת ההוא לאמר" - מהו לאמר אמר להם משה לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב"ה

"לא אוכל לבדי וגו'" - אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד את המן והגיז את השליו לא היה יכול לדונם אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם הגדיל והרים אתכם על דייניכם נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין וכן אמר שלמה (מלכים א ג) כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה אפשר מי שכתוב בו (שם ד) ויחכם מכל האדם אומר מי יוכל לשפוט אלא כך אמר שלמה אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות ע"א שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום אני אם חייבתי ממון שלא כדין נפשות אני נתבע שנאמר (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנכם היום ככוכבי השמים" - וכי ככוכבי השמים היו באותו היום והלא לא היו אלא ס' רבוא מהו והנכם היום הנכם משולים כיום קיימים לעולם כחמה וכלבנה וככוכבים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יוסף עליכם ככם אלף פעמים" - מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם אלא אמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכתינו כבר הבטיח הקב"ה את אברהם (בראשית יג) אשר אם יוכל איש למנות וגו' אמר להם זו משלי היא אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איכה אשא לבדי" - אם אומר לקבל שכר לא אוכל זו היא שאמרתי (ס"א שאמרנו) לכם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדוש ברוך הוא

"טרחכם" - מלמד שהיו ישראל טרחנין היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות להביא מוסיף אני עליכם דיינין

"ומשאכם" - מלמד שהיו (סנהדרין צט) אפיקורסין הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו איחר לצאת אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות (ס"א מצות וחשבונות)

"וריבכם" - מלמד שהיו רוגנים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבו לכם" - הזמינו עצמכם לדבר.

"אנשים" - וכי תעלה על דעתך נשים?! מה תלמוד לומר "אנשים" - צדיקים.

"חכמים" - כסופים.

"נבונים" - מבינים דבר מתוך דבר.

זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי: מה בין חכמים לנבונים?
  • חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהא.
  • נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו מחזר ומביא משלו.

"וידועים לשבטיכם" - שהם ניכרים לכם. שאם בא לפני מעוטף בטליתו, איני יודע מי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא; אבל אתם מכירין בו, שאתם גדלתם אותו; לכך נאמר וידועים לשבטיכם.

"בראשיכם" - ראשים ומכובדים עליכם, שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה.

"ואשמם" - חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם, שהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה. (סנהדרין שם)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותענו אותי וגו'" - החלטתם את הדבר להנאתכם היה לכם להשיב רבינו משה ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך (ספרי) לא ממך שנצטערת עלי' אלא ידעתי מחשבותיכם הייתם אומרי' עכשיו יתמנו עלינו דיינין הרבה אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורון והוא נושא לנו פנים

"לעשות" - אם הייתי מתעצל אתם אומרים עשה מהרה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואקח את ראשי שבטיכם" - משכתים בדברים אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב על בני אדם שנקראו אחים ורעים חלק ונחלה וכל ל' חבה

"אנשים חכמים וידועים" - אבל נבונים לא מצאתי (ספרי) זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלשה אנשים צדיקים חכמים וידועים (עיין בחזקוני)

"ראשים עליכם" - שתנהגו בהם כבוד ראשים במקח ראשים בממכר ראשים במשא ומתן נכנס (מביתו לב"ה) אחרון ויוצא ראשון

"שרי אלפים" - (סנהדרין יא) אחד ממונה על אלף

"ושרי מאות" - אחד ממונה על מאה

"ושטרים" - מניתי עליכם לשבטיכם אלו הכופתין והמכין ברצועה ע"פ הדיינין

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואצוה את שפטיכם" - (ספרי) אמרתי להם הוו מתונים בדין אם בא דין לפניך פעם אחת שתים ושלש אל תאמר כבר בא דין זה לפני פעמים הרבה אלא היו נושאים ונותנים בו

"בעת ההוא" - (ספרי) משמניתים אמרתי להם אין עכשיו כלשעבר לשעבר הייתם ברשות עצמכם עכשיו הרי אתם משועבדים לצבור

"שמוע" - ל' הווה אודנ"ט (בלע"ז הערענד) כמו זכור ושמור

"ובין גרו" - (ספרי) זה בעל דינו שאוגר עליו דברים (סנהדרין ז) ד"א ובין גרו אף על עסקי דירה בין חלוקת אחים אפי' בין תנור לכירים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תכירו פנים במשפט" - (ספרי) זה הממונה להושיב הדיינין שלא יאמר איש פלוני נאה או גבור אושיבנו דיין איש פלוני קרובי אושיבנו דיין בעיר והוא אינו בקי בדינין נמצא מחייב את הזכאי ומזכה את החייב מעלה אני על מי שמנהו כאילו הכיר פנים בדין

"כקטן כגדול תשמעון" - (סנהדרין ח) שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה שאם קדם ובא לפניך לא תסלקנו לאחרון ד"א כקטן כגדול תשמעון כתרגומו שלא תאמר זה עני הוא וחבירו עשיר ומצוה לפרנסו אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות ד"א שלא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר אזכנו עכשיו וכשיצא לחוץ אומר אני לו תן לו שאתה חייב לו

"לא תגורו מפני איש" - (ספרי) לא תיראו ד"א לא תגורו לא תכניס דבריך מפני איש לשון (משלי י) אוגר בקיץ

"כי המשפט לאלהים הוא" - מה שאתה נוטל מזה שלא כדין אתה מזקיקני להחזיר לו נמצא שהטית עלי המשפט

"תקרבון אלי" - (ספרי) על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד וכן שמואל אמר לשאול (שמואל א ט) אנכי הרואה אמר לו הקב"ה חייך שאני מודיעך שאין אתה רואה ואימתי הודיעו כשבא למשוח את דוד (שם טז) וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו אמר לו הקב"ה ולא אמרת אנכי הרואה (שם טז) אל תבט אל מראהו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את כל הדברים אשר תעשון" - אלו י' דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המדבר הגדול והנורא" - שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקרבון אלי כלכם" - בערבוביא ולהלן הוא או' (דברים ה) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו' אותה קריבה היתה הוגנת ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם אבל כאן ותקרבון אלי כולכם בערבוביא ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים

"וישבו אתנו דבר" - (ספרי) באיזה לשון הם מדברים

"את הדרך וגו'" - אין דרך שאין בה עקמימות

"ואת הערים אשר נבא אליהן" - תחלה לכבוש

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וייטב בעיני הדבר" - בעיני ולא בעיני המקום ואם בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות משל לאדם שאומר לחבירו מכור לי חמורך זה אמר לו הן נותנו אתה לי לנסיון אמר לו הן בהרים וגבעות אמר לו הן כיון שראה שאין מעכבו כלום אמר הלוקח בלבו בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום מיד א"ל טול מעותיך ואיני מנסהו מעתה אף אני הודיתי לדבריכם שמא תחזרו בכם כשתראו שאיני מעכב ואתם לא חזרתם בכם

"ואקח מכם" - מן הברורים שבכם מן המסולתים שבכם

"שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" - (שם) מגיד שלא היה שבט לוי עמהם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד נחל אשכל" - (שם) מגיד שנקרא ע"ש סופו

"וירגלו אותה" - (שם) מלמד שהלכו בה ארבעה אומנין שתי וערב

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויורדו אלינו" - מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות

"ויאמרו טובה הארץ" - (שם) מי הם שאמרו טובתה יהושוע וכלב

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמרו" - ל' התרסה התרסתם כנגד מאמרו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרגנו" - לשון הרע וכן (משלי יח) דברי נרגן אדם המוציא דבה

"בשנאת ה' אתנו" - והוא היה אוהב אתכם אבל אתם שונאים אותו משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך

"בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים" - הוצאתו לשנאה היתה משל למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל למי שהוא אוהב נותן של שקיא ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל ארץ מצרים של שקיא היא שנילוס עולה ומשקה אותה וארץ כנען של בעל והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ערים גדולות ובצורות בשמים" - דברו הכתובים לשון הבאי

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תערצון" - ל' שבירה כתרגומו ודומה לו (איוב ל) בערוץ נחלים לשכון לשבור נחלים

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ילחם לכם" - בשבילכם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובמדבר אשר ראית" - מוסב על מקרא שלמעלה הימנו ככל אשר עשה אתכם במצרים ועשה אף במדבר אשר ראית כי נשאך וגו'

"כאשר ישא איש את בנו" - כמו שפירשתי אצל (שמות יד) ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וגו' משל למהלך בדרך ובנו לפניו באו לסטים לשבותו וכו'

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובדבר הזה" - שהוא מבטיחכם להביאכם אל הארץ אינכם מאמינים בו

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לראותכם" - כמו להראותכם וכן (שמות יג) לנחותם הדרך וכן (תהלים כו) לשמוע בקול תודה וכן (מלכים ב ט) ללכת לגיד ביזרעאל

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר דרך בה" - חברון שנא' (במדבר יג) ויבא עד חברון

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התאנף" - נתמלא רוגז

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו לכם" - אמרתי להעביר אתכם דרך רוחב ארץ אדום לצד צפון ליכנס לארץ קלקלתם וגרמתם לכם עכוב

"פנו לכם" - לאחוריכם ותלכו במדבר לצד ים סוף שהמדבר שהיו הולכים בו לדרומה של הר שעיר היה מפסיק בין ים סוף להר שעיר עתה המשכו לצד הים ותסבבו את הר שעיר כל דרומו מן המערב למזרח

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהינו" - ל' (במדבר יד) הננו ועלינו אל המקום זה הל' שאמרתם לשון הן כלומר נזדמנתם

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעלו" - לא עלייה תהא לכם אלא ירידה

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר תעשינה הדבורים" - מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את האדם מיד מתה אף הם כשהיו נוגעים בכם מיד מתים

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא שמע ה' בקלכם" - כביכול עשיתם מדת רחמיו כאלו אכזרי

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותשבו בקדש ימים רבים" - י"ט שנה שנא' כימים אשר ישבתם בשאר המסעות והם היו ל"ח שנה י"ט מהם עשו בקדש וי"ט שנה הולכים ומטורפים וחזרו לקדש כמו שנא' (במדבר לב) ויניעם במדבר כך מצאתי בסדר עולם