מ"ג דברים א יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֵיכְדֵין אֲסוֹבַר בִּלְחוֹדַי טוּרְחֵיכוֹן וְעִסְקֵיכוֹן וְדִינְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הֵיךְ אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְמִסְבּוֹל טַרְחוֹת אַפְקַרְסוּתְכוֹן וּדְמִחַשְׁלִין עֲלֵי בִישְׁתָּא וּמִילֵי דִיגַנְבוּן דְּמַפְקִין סִלְעָא לְאַפּוֹקֵי תְּרֵי: |
רש"י
"טרחכם" - מלמד שהיו ישראל טרחנין היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות להביא מוסיף אני עליכם דיינין
"ומשאכם" - מלמד שהיו (סנהדרין צט) אפיקורסין הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו איחר לצאת אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות (ס"א מצות וחשבונות)
"וריבכם" - מלמד שהיו רוגנים
מפרשי רש"י
ואם תאמר, דכאן משמע דמפי הגבורה נצטווה בדיינין, ובפרשת יתרו משמע דאילו לא אמר יתרו לבחור דיינים כדי להקל מעליו, לא היה משה ממנה אותם. ואין זה קשיא, שכן אמרו ראויה היתה פרשת דיינים להאמר על ידי משה, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
טָרְחֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טַרְחָנִין; הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה אֶת בַּעַל דִּינוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִין (שם).
וּמַשַּׂאֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין. הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֵחֵר לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת [סְפָרִים אֲחֵרִים: מִצְוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת] (שם).
וְרִיבְכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹגְנִים (שם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ומשאכם. כשבקשו הבשר והמים, שכן כתיב (במדבר יא) לשום את משא כל העם הזה עלי.
וריבכם. למדך שהיו בעלי מריבה וקטטה אלו עם אלו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ומשאכם" בצרכי רבים:
" וריבכם" בעניני הדין ותביעת ממון. וזה ספר להזכירם את פשעם שאע"פ שבשר אותם שיכנסו לארץ בלתי שום מלחמה שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו צריכים לדיין פרטי ואין זה כי אם מרוע לב:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
טרחכם - מלמד שהיו טורחנים: היה אחד מהם רואה שנוצח חברו בדין - אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות, למחר אני דן, מוסיף אני עליכם דינים, לכך נאמר טרחכם ומשאכם וריבכם.
משאכם - מלמד שהיו אפיקורסים: הקדים משה לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם לצאת? שמא אינו שפוי בתוך ביתו? איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת? מה אתם סבורים? יושב ויועץ עליכם עצות, ומחשב עליכם מחשבות, ק"ו משל בית און, כענין שנאמר ואון בן פלת בני ראובן, בידוע שאשתו יועצתו. לכך נאמר ומשאכם:
וריבכם - מלמד שהיו אפיקורסים והיו רגזנים:
וריבכם - היה אחד מוציא סלע בשביל ליטול שתים, שתים בשביל ליטול ג', לכך נאמר וריבכם מלמד שהיו רוגנים: