פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע משה ויפל על פניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁמַע מֹשֶׁה וּנְפַל עַל אַפּוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁמַע משֶׁה הֵיךְ קַנְיַין כָּל חַד מִנְהוֹן יַת אִנְתְּתֵיהּ לְאַשְׁקָיוּתְהֶן מַיָא בְּדוֹקַיָא מְטוֹל משֶׁה וּנְפַל עַל אַנְפּוֹי מִן כִּיסוּפָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" - (תנחומא; מ"ר) מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל - (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים - (במדבר יא, ב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) - ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר עד מתי אטריח על המלך שמא לא יקבל עוד ממני:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" — ברצונו. ויש אומרים, כדרך הנבואות.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפול על פניו" - ולא ויפלו כי אהרן במוסרו ובקדושתו לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו ויהי כמחריש וכמודה שמעלת קרח גדולה ממעלתו אבל הוא עושה כדבר משה ומקיים גזירת מלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד) "וישמע משה", פי' חז"ל שחשדוהו מאשת איש, כי בודאי לא טעו לחשוב שנבואתם הוא באספקלריא המאירה מן הא"ס בעצמו שזה היא מדרגת משה רק שטעו לחשוב שגם נבואת משה היא ממדרגה שפלה באמצעות מלאך המקבל שפע ממה שעליו, או מן השכל הפועל כדעת המתפלספים, שזה נקרא אשת איש, שהוא בחינת מקבל לא משפיע:


 

<< · מ"ג במדבר · טז · ד · >>