קטגוריה:ישעיהו נה א
נוסח המקרא
הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב
הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.
ה֤וֹי כׇּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַ/מַּ֔יִם וַ/אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖/וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽ/אֱכֹ֔לוּ וּ/לְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּ/לוֹא־כֶ֛סֶף וּ/בְ/ל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְ/חָלָֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"לכו למים" - לתורה
"שברו" - ל' לשבור בר (בראשית מב) קנו
"יין וחלב" - לקח טוב מיין וחלבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הוי" - הוא ענין לשון קריאה
"שברו" - ענין קנין כמו לשבור אל יוסף (בראשית מא)
"מחיר" - ענין דמי הדבר וערכו כמו ולא רבית במחיריהם (תהלים מד)
מצודת דוד
"לכו שברו" - לכו קנו דבר מאכל ואכלו ועל דברי התורה יאמר וחוזר ומפרש לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר בזולת מתן מחיר קנו יין וחלב ר"ל כל ענייני חכמת התורה תוכלו ללמוד בזולת מחיר
"ואשר וגו'" - ר"ל ואף אם אין לו כסף לקנות המים כי בחנם ימצא כלומר התאב לדבר ה' ילך אל הנביא לשמוע דבר ה' מבלי מתן כסף
"הוי כל צמא" - כל מי שהוא צמא מחסרון המים ילכו אל המים לרוות הצמאוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
הגויים יפרנסו אתכם
ישעיהו נה א-ה:
"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב.
לָמָּה תִשְׁקְלוּ-כֶסֶף בְּלוֹא-לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה?; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.
הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.
הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.
הֵן גּוֹי לֹא-תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא-יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ - לְמַעַן ה' אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ."
מה משמעות הקריאה "לכו למים... לכו שברו ואכלו..."? ומה הקשר בין זה לבין חסדי דוד? ומה הקשר בין אלה לבין הגויים שירוצו אלינו?
א. אוכל ושתיה כדי למשוך תלמידים
לפי 'דעת מקרא', המאכלים והמשקאות המתוארים כאן - מים, לחם, יין וחלב - הם מים, לחם, יין וחלב אמיתיים; הנביא קורא לבני ישראל לאכול ולשתות, כדי למשוך אותם לשמוע את דבריו. הוא מתנהג על-פי עצתה של האישה החכמה (משלי ט), שמכינה אוכל ושתיה כדי למשוך את התלמידים הפתיים ( פירוט ).
- אולם, לפי זה קשה להבין את הפסוק השני - "למה תשקלו כסף בלא לחם, ויגיעכם בלא לשבעה?"; לפי פסוק זה, נראה שיש תחרות כלשהי בין הנביא לבין גורמים אחרים, שלוקחים כסף ואינם נותנים לחם, ונראה קצת מוזר שכל התחרות היא סביב אוכל ושתיה.
- אמנם, גם לאישה החכמה בספר משלי יש תחרות - אשת כסילות - שמציעה לפתיים "מים גנובים" ו"לחם סתרים" ( פירוט ), אולם, שם התחרות היא על הערך המוסרי של האוכל ולא על איכותו החומרית.
ב. אוכל ושתיה כמשל לתורה
לפי רוב המפרשים (ראו למשל רד"ק, מצודות, אברבנאל, מלבי"ם) , המאכלים והמשקאות המתוארים כאן הם משל לתורה ולנבואה.
הנביא קורא לכל אדם הצמא לרוחניות לבוא אליו כדי לשמוע את דברי תורתו ונבואתו, שניתנים חינם אין-כסף; הוא מזהיר אותם שיתרחקו מנביאי השקר, ההופכים את הנבואה למקצוע, ודורשים תמורה כספית בעד נבואתם (כמו שנאמר, למשל, ב (מיכה ג ה): "כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי, הנשכים בשניהם וקראו שלום, ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה"; ראו גם אמת קנה ואל תמכור ).
יש שפירשו, שהפסוק פונה לכל אדם הצמא לה', ומדריך אותו להרוות את צמאונו לה' דרך התורה והמצוות ( תניא חלק א י ; המניע של הצדיקים הפשוטים הוא הצמאון הנשמתי לה', אך המניע של הצדיקים הגמורים הוא לשם ה' בלבד, ולא לרוות צימאון כלשהו) ; אך לענ"ד הפניה היא כללית יותר, פניה לכל אדם הצמא לרוחניות, גם אם כלל אינו מכיר את ה' עדיין.
לפי זה, ישנן שתי דרכים להבין את המשך הנבואה - המדבר על "חסדי דוד" ו"גוי לא תדע תקרא":
- זהו תוכנה של הנבואה שהנביא "מוכר" בחינם: הנביא קורא לבני ישראל לשמוע את דבריו בחינם, והדברים שהוא משמיע הם, נבואה על כך שבעתיד הגויים יכבדו אותנו כפי שכיבדו את דוד.
- הנביא מלמד את בני ישראל, שגם הם צריכים ללמד תורה בחינם (כפי שהוא עושה), כדי שכל הגויים יבואו אליהם לשמוע את דברי תורתם, ויכבדו אותם כפי שכיבדו את דוד.
אולם, אם כל המאכלים והמשקאות שנזכרו כאן הם רק משל, לא ברור מדוע יש צורך להזכיר כל-כך הרבה סוגים - מים, לחם, חלב ויין (אברבנאל ומלבי"ם הסבירו, שחלקים שונים בתורה נמשלו למים, ללחם, לחלב וליין; אולם, עדיין לא ברור מדוע יש צורך בכל הפירוט הזה כאן).
ג. אוכל ושתיה מהגויים שיבואו לשמוע אותנו
ייתכן שהמאכלים והמשקאות הם, אכן, מים, לחם, יין וחלב מוחשיים; כדי להבין את המשך הנבואה, ניזכר בתקופתו של שלמה בן דוד מלך ישראל (מלכים א ד כ - מלכים א ה א-ה): " "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים. וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת - מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו. {פ} וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד: שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת, וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח. עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים, וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי, וּמֵאָה צֹאן; לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים. כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה - בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע - כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה. {ס"} ".
וכן (מלכים א י א-ב): "וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה; וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ."
בתקופת שלמה בן דוד, גויים רבים באו לארץ ישראל לשם ה', כדי לשמוע את חכמת שלמה, והם הביאו מתנות רבות, וכתוצאה מכך, בני ישראל היו " אוכלים ושותים ושמחים ".
ישעיהו מנבא, שבאחרית הימים תחזור התקופה הזאת, כשתתחדש מלכות בית דוד; כל הגויים יבואו לארץ ישראל לשם ה', ויביאו מתנות לעם ישראל, וכך עם ישראל יוכל לאכול ולשתות בחינם.
וכך יש לפרש את דברי ישעיהו לפי הסדר:
"הוי, כל צמא, בואו לשתות מים בחינם; ואלה שאין להם כסף - בואו וקבלו אוכל בחינם; וקחו גם יין וחלב בחינם! אל תשלמו כסף על אוכל לא משובח, ואל תעבדו קשה על אוכל שאינו משביע; שמעו בקולי ותזכו לפרנסה טובה הרבה יותר. שמעו בקולי ואכרות עמכם ברית, ואעשה עמכם חסד כפי שעשיתי עם דוד: הן דוד היה מושל בגויים רבים, וכך תהיו גם אתם - גויים מכל העולם, אפילו גויים שאתם בכלל לא מכירים, יבואו לכאן ללמוד מכם את עבודת ה', ויביאו לכם מתנות, ולא תצטרכו עוד לעבוד קשה לפרנסתכם".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נה א"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.