ביאור:בראשית א ד
בראשית א ד: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ."
תרגום ויקיטקסט: -ואלהים ראה שהאור הוא טוב , ולכן הבדיל בין האור ובין החושך וקבע לכל אחד מהם זמן מיוחד שבו יפעל בלי הפרעה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ד.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב - וכי לא ידע שהוא טוב לפני שבראו?!
עריכההביטוי "וירא אלהים כי טוב" מופיע פעמים רבות במהלך הבריאה. ה' ודאי ידע שבריותיו טובות עוד לפני שבראן, אולם הדבר נכתב בפירוש כדי שגם אנחנו הקוראים נדע ונעריך כמה הן טובות. ראו ביאור:וירא אלהים כי טוב.
בפרט לגבי האור נאמר, (קהלת יא ז): "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ".
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים - מה משמעות ההבדלה?
עריכהאם היתה הבדלה, סימן שלפני-כן היה עירבוב. אבל איך ייתכן עירבוב בין האור ובין החושך?! הרי החושך הוא בסה"כ העדר אור - כשאין אור יש חושך, וכשיש אור אין חושך: "המציאות הוא נבדל מההעדר בעצמו ומבלי מבדיל, לפי שהאור הוא מציאות והחושך הוא העדרו, ושני המקבילים אי אפשר שיימצאו יחדיו!" (אברבנאל, שאלה ז) כמה תשובות:
1. העירבוב וההבדלה הם בין חומרים. בתקופה קדומה, היה היקום מלא בפלזמה - חומר שאינו מעביר אור - והחומר הזה נקרא "חושך" (ע"פ פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא") . לרעיון זה יש רמז גם בפסוקים נוספים, (איוב לח יט): "אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ - אֵי זֶה מְקֹמוֹ?"( פירוט ), (ישעיהו מה ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ". "והיו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחושך; ורצה הקב"ה להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחושך, ומאתו לבדו כל חוקותם" ( שד"ל ) .
2. העירבוב וההבדלה הם בזמן. כדי להמחיש את העירבוב, ניזכר ביום סוער וגשום במיוחד. ביום כזה והחושך מעורבבים - רגע אחד השמיים מכוסים עננים והעולם חשוך, ורגע אחר-כך הרוח מעיפה את העננים והעולם מואר. עירבוב כזה, כאשר הוא נמשך לאורך זמן, אינו מאפשר התפתחות תקינה של חיים; החיים צריכים זמן שבו יש אור כדי שיוכלו לצמוח ולהתחמם, וזמן שבו יש חושך כדי שיוכלו לנוח. ולכן ה' הבדיל: "ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשים בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה" (רש"י בפירושו השני) . לאחר מכן, בזמן המבול הכל התערבב, ולאחר המבול ה' הבדיל מחדש, (בראשית ח כב): "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ"( פירוט ).
3. העירבוב וההבדלה הם במקום. ה' קבע שיהיה איזור בעולם שבו יהיה רק אור, ואיזור בעולם שבו יהיה רק חושך. כידוע, כך הוא המצב עד היום, אלא שהעולם מסתובב, ולכן בכל פעם חלק אחר של העולם נמצא באור וחלק אחר נמצא בחושך.
והמשמעות המעשית היא, שלפעמים יש להבדיל - לשים את הטוב במקום אחד ולהבדיל בינו לבין החושך, כך שהטוב יוכל למלא את תפקידו ולהאיר בלי הפרעה.
פירושים נוספים
עריכה4. ההבדלה נעשתה ע"י בריאת הערב והבוקר - שני זמני-הביניים שמבדילים בין היום לבין הלילה;
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "ויברא ה' את הערב ואת הבוקר, ויהיו מבדילים בין היום ובין הלילה", בדומה למה שנאמר על הרקיע ביום השני.
- ועוד: בשאר התנ"ך, כשמדובר על הבדלה, הכוונה להבדלה של מקום, למשל בהמשך הפרק: (בראשית א ז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן".
5. ההבדלה נעשתה על ידי קריאת השמות השונים "אור" ו"חושך" (אבן עזרא) . פירוש זה מקשר את הפסוק לפסוק הבא "ויקרא אלוקים לאור יום..." כתיאור מעשה ההבדלה שאלוקים עושה.
- אולם, לאור כבר היה שם "אור" ולחושך כבר היה שם "חושך" - מדוע צריך להבדיל ביניהם על-ידי מתן שמות שונים?
6. ה' הבדיל בין זמן האור שהוא באחרית הימים, לבין זמן החושך שהוא עכשיו: " "ראהו" [את האור] "שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" " (רש"י בפירושו הראשון) .
הקבלות
עריכההבדלה אלהית
עריכהישנם פסוקים נוספים המתארים פעולות של הבדלה שעשה ה', למשל:
- הבדלה בין שבט לוי לבין שאר עם ישראל, (דברים י ח): "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאֶת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה', לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
- הבדלה בין הכהנים לבין שאר שבט לוי ועם ישראל, (דברי הימים א כג יג): "בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה; וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם, לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם".
- הבדלה בתוך המקדש, בין הקודש - שלכל הכהנים מותר להיכנס אליו, לבין קודש הקודשים - שרק לכהן הגדול מותר להיכנס אליו, (שמות כו לג): "וְנָתַתָּה אֵת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאֶתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".
- הבדלה לרעה של החוטא, (דברים כט כ): "וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה".
- הבדלה של מקום המקדש מסביבותיו, (יחזקאל מב כ): "לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת, לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל"
להבדלה ישנה גם חשיבות רבה בעולם האנושי, ראו ביאור:ויהי ערב ויהי בוקר .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בין האור ובין החושך
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-01-04