מ"ג ישעיהו מה ח
<< · מ"ג ישעיהו · מה · ח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְהוָה בְּרָאתִיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֙יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בראתיו" - ומאז הכנתי להם הישע והצדקה
"תצמיח יחד" - עם הישע תצמיח גם הצדקה
"הרעיפו וגו'" - ר"ל יבוא לישראל הרבה צדקה וישועה כאלו יזלו מן השמים ממעל וכאלו פתחה הארץ פיה והגדילה פרי הישע
מצודת ציון
"הרעיפו" - ענין הזלה ונטיפה כמו ירעפון דשן (תהלים ס"ה)
"ושחקים" - כן יקראו השמים
"יזלו" - מלשון הזלה ונטיפה
"ויפרו" - מלשון פרימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הרעיפו שמים, ושחקים יזלו". שחקים הם גבוהים מן שמים, כי נגע עד שמים משפטה (ויותר מזה) ונשא עד שחקים (ירמיה נא ט') הבט שמים וראה, ושור שחקים (שור הבטה מרחוק) גבהו ממך (איוב לה ה') ונזל הוא בשפע, ונוזלים מן בארך, ונוזלים מן לבנון, יזל מים מדליו. ורעף וערף הוא טפות טפות, יערוף כמטר לקחי אף שמיו יערפו טל, (ועמ"ש בפסוק תזל כטל אמרתי), ובזה מצייר נזילה בשפע למעלה, ושאחר כך מתחלק לטפות טפות, וכן אמר אשר יזלו שחקים, (ואח"כ) ירעפו על אדם רב (איוב לו כח):
""צדק הנאמר על ה', הוא מה שיעשה לפי המעשה והזכות של איש פרטי, ומתדמה בזה עם צדק שאצל בני אדם שמשקיף ג"כ על הענין האישיי לא על משפט הכללי וצדקה הנאמרת פה יכוין על המצות שבין אדם למקום שזה גדר צדקה אצלינו:<< · מ"ג ישעיהו · מה · ח · >>