פתיחת התפריט הראשי

מצודות על ישעיהו מה


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דלתים" - דלתי שערי בבל

"לא יסגרו" - יבוא בם כחפצו כאלו אינה סגורים

"ומתני מלכים אפתח" - ר"ל אתיש כח המלכים הנלחמים עמו ולפי שמי שהוא חגור במתניו הוא מזורז וחזק לכן אמר כאלו אפתח האזור ויותש כחם

"לרד" - לשטוח העכו"ם לפניו להיות לו למדרך הרגל

"אשר החזקתי בימינו" - הוא ענין מליצה ור"ל נתתי הכח בידו

"למשיחו לכורש" - על משיחו על כורש ר"ל על כורש שהגדיל והמשיל אותו

מצודת ציון

"למשיחו" - הוא ענין גדולה ורוממות וכן נתתים למשחה (במדבר י"ח)

"החזקתי" - ענין אחיזה

"לרד" - ענין שטיחה כמו הרודד עמי תחתי (תהלים קמ"ד)

"אפתח" - ענין התרת הקשר וכן יתרי פתח (איוב ל)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דלתות וגו'" - הוא ענין מליצה לומר לא יתחזקו במבצר העיר

"והדורים אישר" - דרכים המעוקמים אעשה ישרים ושוים ר"ל לא תכשל בדרך מהלכך

"אני לפניך אלך" - תצלח במלחמה כאלו אלך לפניך להלחם בעבורך

מצודת ציון

"והדורים" - ר"ל דרך מעוקם ומסובב ובדרז"ל הדורא דכנתא (חולין קי"ג) והם המעים המעוקמים ומסובבים זה על זה

"אישר" - מלשון ישר ושוה

"ובריחי" - כעין מטה עשוי לשומו אחורי השער לסגרו

"אגדע" - ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקורא וגו'" - אשר קורא בשם כורש עד לא נולדת הוא אלהי ישראל וממנו בא הדבר

"למען תדע" - אעשה לך כל זה למען תדע כי אני ה' עושה זאת ולא בכח ידך כי יהיה חוץ מן הטבע

"ומטמני מסתרים" - דברים הטמונים במקום סתר וכפל הדבר במ"ש

"אוצרות חושך" - דרך האוצר להטמן במקום חושך

"ונתתי לך" - אמסור בידך אוצרות בבל

מצודת ציון

"ומטמני" - מלשון הטמנה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ידעתני" - ר"ל ולא בזכותך כי עדיין לא נוצרת ולא מצאת זכות א"כ אין זה כ"א למען עבדי יעקב

"ואקרא וגו'" - פעם קראתי עליך בשמך כורש ופעם סתם שמו עם כי ידבר עליו והרי הוא כאלו מזכירו בשם הכנוי

"למען עבדי יעקב" - כ"ז אעשה בעבור ישראל להוציאם מבבל

מצודת ציון

"אכנך" - ענינו שם שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (לעיל מ"ד)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זולתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"אאזרך" - נתתי לך חוזק ועדיין לא ידעת אותי כי עדיין לא נולדת

מצודת ציון

"אאזרך" - מלשון אזור וחגורה והוא ענין חוזק כי האזור במתניו הוא חזק ואזור

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען ידעו" - את זה הודעתי מראש למען ידעו כולם אשר אין אלוה מבלעדי למחות בידי לא כמלך בשר ודם שמסתיר עצמו מפחד המוחה

מצודת ציון

"וממערבה" - הוא כמו ממערב והזכיר בלשון נקבה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יוצר אור" - ר"ל אני הוא העושה דבר והפכו אני יוצר אור לישראל ואני בורא חושך לבבל אני עושה שלום לישראל ואני בורא רע לבבל שהוא הפוך השלום והוא כפל ענין במ"ש

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בראתיו" - ומאז הכנתי להם הישע והצדקה

"תצמיח יחד" - עם הישע תצמיח גם הצדקה

"הרעיפו וגו'" - ר"ל יבוא לישראל הרבה צדקה וישועה כאלו יזלו מן השמים ממעל וכאלו פתחה הארץ פיה והגדילה פרי הישע

מצודת ציון

"הרעיפו" - ענין הזלה ונטיפה כמו ירעפון דשן (תהלים ס"ה)

"ושחקים" - כן יקראו השמים

"יזלו" - מלשון הזלה ונטיפה

"ויפרו" - מלשון פרי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין ידים לו" - נדמה הוא כאלו לא עשאוהו ידים

"היאמר" - וכי מהראוי שיאמר החומר להיוצר מה תעשה הלא אין ממש במעשיך ר"ל הלא הוא בידי כחומר ביד היוצר ואיך יתנשא למולי

"חרש את חרשי האדמה" - הלא הוא יחשב כחרס עם שאר חרסי האדמה ודומה להם כי ככלי יוצר ינופץ במהרה כמ"ש ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה (דנייאל ה)

"הוי רב וגו'" - אמר זה על בלשאצר מלך בבל הוי עליו הרב עם היוצר וזהו במה שהיה מתנשא נגד האל והשתמש בכלי בית המקדש

מצודת ציון

"רב" - מלשון מריבה

"יוצרו" - בוראו

"חרש" - כמו חרס בסמ"ך

"חומר" - טיט

"ליוצרו" - אומן החרס

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי אומר לאב" - חזר והמשילו לבן האומר לאב למה הולדת תולדות ולאם יאמר למה היה לך חבלי לידה וכאומר הלא ידעתם כי יבוא יומם וימותו ולמה ילדתם לבהלה וכן יחשוב בלשאצר לומר אם כלי בית המקדש ישובו לירושלים למה הוגלה בבלה וה' לא עזרם

מצודת ציון

"תחילין" - ענין חבלי הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי (לעיל כ"ג)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על בני" - בעבור ישראל שהם בני ופועל ידי תצוו בעבורי להנביאים שיאמרו לכם בשמי מה יהיה בסופם

"האותיות שאלוני" - אמר נגד העכו"ם שאלו לי העתידות לבוא על ישראל ואגידה לכם

מצודת ציון

"האותיות" - הבאות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צויתי" - אני צויתי שיהיו נבראים ומידי בא להם הממשלה בארץ

"אנכי עשיתי ארץ" - ר"ל הלא הכל שלי ובידי לעשות כחפצי באין מוחה ולזה שאלו ואגידה לכם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא במחיר" - לא יתן לו מי מחירם ולא יקבל ממי שוחד בעבורם

"וגלותי" - ישראל שהגליתים לבבל ישלחם הוא לארצם

"הוא יבנה עירי" - ר"ל הוא יתן כסף וזהב לבנותה

"וכל דרכיו אישר" - ר"ל לא יכשל בהליכתו כאלו ילך בדרך ישר ושוה

"אנכי העירותיהו" - על כורש האמור בתחילת הענין יאמר שהוא העיר לבבו לבוא על בבל ולהחריבה וההערה היה בצדק כי ראויה היא לאבדון

מצודת ציון

"העירותיהו" - מלשון התעוררות

"במחיר" - ענין חליפת הדבר ושוויו כמו יקחו מקוה במחיר (מלכים א' י)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך בך אל" - ויאמרו עתה ראינו שאך בישראל יש אל האמתי ואין עוד זולת האלהים אשר בישראל

"יתפללו" - ר"ל ישאלו ויבקשו על ההתרה

"ואליך ישתחוו" - להתירם ממאסרם

"אחריך וגו'" - ר"ל אותם שעברו עליך אסירים בזקים ילכו אחריך כי יהיו סרים אל משמעתך

"יגיע מצרים וגו'" - כי כששב סנחריב מעל תרהקה מלך כוש לבוא לירושלים למלחמה הביא עמו חמדת כל האוצרות ששלל מכוש וממצרים ומסבא שהלכו לעזור לכוש ומאנשיהם הביא עמו אסורים בשלשלאות וכשנפל סנחריב סביב ירושלים בזזו חזקיהו ועמו חמדת כל האוצרות ופטרו את האסירים ממאסרם ולזה אמר העושר של מצרים והסחורות של כוש וסבא גבהי הקומה יעבורו דרך עליך וישארו לך

"כה אמר ה'" - כאומר הנה השמעתיך הטובה שיבוא ממפלת בבל ועתה אודיעך הטובה שיבא ממפלת סנחריב בימי חזקיה

מצודת ציון

"יגיע" - הוא העושר הבאה ביגיעה

"וסבאים" - אנשי סבא

"אנשי מדה" - ר"ל מדה גדולה וכן איש מדה (דברי הימים א' י"א)

"בזקים" - בשלשלאות כמו רתקו בזקים (נחום ג)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אכן" - באמת שאתם האל המסתתר ואינו נראה הוא אלהי ישראל המושיע

מצודת ציון

"אכן" - באמת

"מסתתר" - מלשון סתר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרשי צירים" - האומנים העושים ציורי הפסילים ילכו להם בכלימה כי יראו שאין ממש במעשיהם

"בושו וגו'" - אז יבושו כולם בראותם שאין ממש באלהיהם כי לא היו להם למושיע כאשר הושיע המקום לישראל

מצודת ציון

"צירים" - ציורי הצורות

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד עולמי עד" - כל ימי עולם

"ישראל נושע בה'" - אבל ישראל יהיה נושע בעזר ה' תשועה המתקיימת לעולם ולכן לא תבושו כמו שיבושו עובדי הפסילים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני ה'" - הבורא את אלה

"ואין עוד" - מי עמדי כמוני

"לא תוהו בראה" - כשבראה את הארץ לא בראה להיות תוהו כ"א לשבת בה בני אדם א"כ בודאי הכין בה כל הצורך

"יוצר הארץ" - מי שיצר את הארץ ותקנה להיות מגולה מן המים הוא הכין כל אשר בה ואין דבר ביד צבא השמים

"הוא האלהים" - וכאומר אבל אין כח מה בצבא השמים הנבראים

מצודת ציון

"ועושה" - ענין תקון וכן וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח)

"כוננה" - מלשון הכנה

"תוהו" - שממון

"לשבת" - מלשון ישיבה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דובר צדק" - בתחילה אמרתי הצדק שתעשה בשכר המצות ואח"כ הגדתי מישרים הם חוקותי ותורתי שקודם מתן תורה נאמר להם ועתה אם שמוע וגו' והייתם לי סגולה וגו' (שמות יט)

"לא אמרתי וגו'" - כשאמרתי להם המצות לא אמרתי להם לעשותם על תוהו ובחנם כ"א לקבל עליהם שכר הרבה וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לקבלם גם המה ולקבל שכר ולא לעבוד לאלילים ללא יועיל

"לא בסתר דברתי" - כשדברתי דברי על הר סיני הלא לא בסתר דברתי ולא במקום ארץ חושך כי הדבר היה מפורסם בכל העולם וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לדעת שאני ה' ואין עוד

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקבצו וגו'" - הפחותים שבעכו"ם עובדי האליל הקבצו בואו אלי התנגשו כולכם יחד להתווכח עמדי אבל הנושאים את עץ פסלם אשר לא ימיש ממקומו המתפללים אל אשר לא יוכל להושיע לא ישימו לב לדעת ולהבין מעשיהם

מצודת ציון

"התנגשו" - מלשון הגשה

"פליטי" - ענין פחות ושפל כמו פליטי אפרים (שופטים יב)ופי' הפחותים והנבזים שבאפרים

"פסלם" - מלשון פסל וצורה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל צדיק וגו'" - לא יש זולתי אל צדיק ומושיע

"הלא אני ה'" - הוא המגיד דבר מאז

"ואין עוד זולתי" - אין עוד אלהים לדעת הנולדות

"מאז הגידה" - מוסב על מלת מי לומר מי הגידה מאז עד לא בא וכפל הדבר במ"ש

"מי השמיע זאת" - מי מהפסילים השמיע השמועה הזאת קודם בואה והוא מפלת בבל ואשור

"הגידו וגו'" - ר"ל אם יש עמכם טענה הגידו אתם או הגישו את חכמיהם שיאמרו הם ואף יועצו יחדיו להשכיל למצוא מענה

מצודת ציון

"אין" - ענינו כמו לא

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פנו אלי" - אתם העכו"ם היושבים בקצות הארץ פנו אלי להאמין בי ואז תהיו נושעים כי אני אל והכל בידי ואין עוד זולתי

מצודת ציון

"פנו" - מלשון הפנה וסבוב

"אפסי ארץ" - קצות הארץ כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשבע" - מוסב על מלת לי לומר לי תשבע כל לשון לקבל אותי לאלוה ולהאמין בי

"כי לי תכרע" - וזהו הדבר היוצא אשר בימים העתידים יכרעו כל הברכים לי ולא לעכו"ם כי כולם יקבלו עול מלכותי עליהם

"דבר" - מוסב על יצא מפי לומר יצא מפי דבר ולא ישוב הדבר ההוא רצה לומר לא אחזור בו והוא כפל ענין במ"ש

"בי נשבעתי" - הריני נשבע בי אשר יצא מפי דבר צדקה ואמת

מצודת ציון

"תכרע" - מלשון כריעה

"ברך" - מלשון ברכים והם פרקי הרגלים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עדיו יבוא" - כל אחד מהעכו"ם יבוא לישראל להיות סר למשמעתו וכל הכועסים בו לשעבר יבושו אז

"אך בה'" - זהו מאמר הנביא שאמר אף שכל העכו"ם יאמינו בה' אך הריני נשבע בה' אשר לי לישראל לבד הבטיח ואמר צדקות ועוז ר"ל הצדקות והעוז שיהיו לישראל יהיו מיוחדת ולא יהיו בערך אחד עם של העכו"ם

מצודת ציון

"ועוז" - ענין חוזק

"עדיו" - אליו כמו תגע עדיך (איוב ד)

"הנחרים" - מלשון חרון כעס וכן בני אמי נחרו בי (שיר השירים א)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בה' יצדקו" - בהבטחת משען ה' ימצאו ישראל צדקה ויתהללו מפי כולם על שהשכילו לדעת מעולם שה' הוא האלהים ודבקו בו

מצודת ציון

"ויתהללו" - מלשון הלול ושבח