פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוח משחית" - מוסב על מעיר לומר שיעורר עליהם רצון משחית והוא רצון פרס ומדי

"לב קמי" - הם כשדים בא"ת ב"ש ואחז בלשון זה על כי קם לבם על ה' והחריבו נוהו

מצודת ציון

"מעיר" - מלשון התעוררות

"רוח" - רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל"ז)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי היו עליה" - האויבים יבואו עליה מסביב ביום בוא עליהם הרעה

"ושלחתי וגו'" - אשלח על בבל אנשים רודפים ומפזרים והם יפזרו אותם וירוקנו את ארצם כי את הכל יקחו

מצודת ציון

"זרים וזרוה" - ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו)

"ויבוקקו" - ענין ריקות כמו הבוק תבוק (ישעיהו כ"ד)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צבאה" - צבאות עמה

"אל ידרוך" - ר"ל אליה אל בבל ידרוך הדורך קשתו ואליה יתעלה ויתגאה עם השריון

מצודת ציון

"אל" - כמו אליה

"יתעל" - מלשון עליה וגבהות

"בסריונו" - הוא כעין לבוש עשוי מברזל ילבשוהו במלחמה להציל ממכת חרב וחנית וכן לבשו הסריונות (לעיל מ"ו)

"החרימו" - מלשון חרב ואבדון

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחוצותיה" - יפלו בחוצותיה

מצודת ציון

"ומדוקרים" - ענין נעיצת חרב וחנית בגוף אדם וכן כל הנמצא ידקר (ישעיהו י"ג)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקדוש ישראל" - ממה שעשו לקדוש ישראל שהחריבו נוהו וכלו עמו

"כי ארצם" - של הכשדים

"כי לא אלמן וגו'" - כי הוא חי וקיים לעולם והוא לישראל לעזר לנקום נקמתם

מצודת ציון

"אלמן" - מלשון אלמנות

"אשם" - חטא ופשע

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עת" - עתה באה העת לעשות נקמה בבבל ולשלם לה גמול הרעה

"נוסו" - אתם הבאים מארצות אחרות השוכנים עתה בבבל נוסו משם ומלטו כל איש את נפשו ואל תתעכבו שמה להיות נכרתים עמה בעוונה

מצודת ציון

"תדמו" - ענין כריתה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מיינה" - מיין הכוס ההוא שתו העובדי כוכבים ולכן נעשו הוללים וסכלים כשכורים ולא יכלו להלחם

"כוס זהב" - עד הנה היה בבל ביד ה' ככוס יין נקי וצלול כזהב והיא היתה משכרת כל הארץ ר"ל על ידי בבל האביד הארצות כי הוא בלבל דעתם כיין המשתכר ומבלבל

מצודת ציון

"זהב" - ר"ל נקי וצלול כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד)

"יתהוללו" - ענין סכלות ושטות כמו ויתהולל בידם (שמואל א כ"א)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קחו צרי" - דרך לרפאות המכאוב בצרי ולכן אמר בדרך לעג קחו צרי בעבור מכאובם אולי תרפא על ידי הצרי

"פתאום" - הנה עתה נפלה פתאום ונשברה

"הילילו עליה" - לכן עשו יללה עליה

מצודת ציון

"הילילו" - מלשון יללה

"צרי" - הוא שרף אילן מיוחד לרפואה וכן נאמר הצרי אין בגלעד (לעיל ח)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נגע" - רצה לומר משפט פורענותה מאד גבהה עד כי נגע אל השמים

"ונשא וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ונלך" - ואנחנו נלך משם כי אם ילך לארצו לבל יתדבק בנו חלי מכאובה

"רפאנו" - כאלו הבאים ההם אשר שכנו בבבל ישיבו לומר הן עשינו רפואות לבבל אבל לא נרפתה ולכן עזבוה ואל תעסקו עוד ברפואתה והיא ענין מליצת הלעג

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את מעשה" - הוא אבדון בבל

"הוציא ה'" - רצה לומר הצדקה שהבטיח לנו הנה עתה הוציאה מאוצרו הטוב וגלה לכל ולכן בואו וגו'

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נקמת וגו'" - רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים

"העיר" - הנה ה' העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש

"מזמתו" - מחשבת ה' היא על בבל להשחיתה

"הברו החצים" - הנקו החצים מן החלודה

"מלאו השלטים" - קבצו המגינים להביאם במלחמה

מצודת ציון

"הברו" - מלשון ברור ונקי

"מלאו" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)

"השלטים" - המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (שיר השירים ד')

"העיר" - מלשון התעוררות

"רוח" - רצון

"מזמתו" - מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י"ט)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל העיר" - על יושבי בבל

"כי גם זמם" - ר"ל כמו שחשב ה' לעשות כן גם עשה וגו'

"הכינו האורבים" - להסתר במקום מחבואה לארוב על היוצאים מן העיר

"הקימו שומרים" - הדרך להעמיד שומרים בלילה לבל יצאו מן העיר פתאום ויכו בהם

"החזיקו המשמר" - דרך הצרים על העיר להעמיד משמרות שילחם כל אחד בזמנו ואמר החזיקו המשמר ולא תעברו המועד הקבוע

"שאו נס" - הרימו נס לרמז להתאסף ולבוא למלחמה אל חומות בבל

מצודת ציון

"שאו" - הרימו

"נס" - כלונס ארוך ומפה בראשו

"החזיקו" - ענין אחיזה

"המשמר" - דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כל אחד בזמנו קרוי משמר וכן משמרות כהונה ולויה

"זמם" - ענין מחשבה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בא קצך" - הנה עתה בא סופך ומדת גמר השלמתך מן העולם והוא כפל ענין במ"ש

"רבת" - בת רבת אוצרות

"שוכנת" - את בבל השוכנת אצל מים רבים הוא נהר פרת המשקה שדותם

מצודת ציון

"קצך" - מלשון קץ וסוף

"אמת" - מלשון אמה ור"ל מדה

"בצעך" - ענין גמר והשלמה כמו כי יבצע ה' (ישעיהו י)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם" - כי אשר אמלא ארצך מבני אדם מלומדי מלחמה רבי המספר כארבה והם יצעקו עליך קול הידד שהוא קול שמחת שודדים

"בנפשו" - ר"ל בעצמו

מצודת ציון

"בנפשו" - בעצמו

"כילק" - מין ארבה

"וענו" - ענין הרמת קול

"הידד" - הוא קריאת צעקת שוללים וכן הידד נפל (שם ט"ז)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נטה שמים" - פירש השמים כנטיית האוהל

"עושה ארץ בכוחו" - כאומר והנה בידו לקיים מאמרו כי הוא עושה ארץ בכוחו וגו' ואם כן הכל שלו ובידו

מצודת ציון

"תבל" - הם המקומות המיושבות מבני אדם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו

"ברקים" - לעת בוא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם

"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה

"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמים

מצודת ציון

"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי ל"א)

"תתו" - מלשון נתינה

"המון" - מלשון המיה ושאון

"ויעל" - באה הוי"ו במקום אז וכן ואם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא י"ב) ור"ל אז תטמאה

"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמם למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קל"ה)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבער" - כל אדם העובד הפסל הוא נבער מהיות בו דעת וכל צורף העושה הפסל יקבל בושה מן הפסל בראותו כי שקר המסכה שנסך ואין במי מהם רוח החיוני

מצודת ציון

"נבער" - מלשון בער ושוטה

"מדעת" - מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (שמואל א ט"ו) ור"ל מהיות מלך

"הוביש" - מלשון בושה

"נסכו" - צורת הגלולים הנעשה ביציקת מתכת וכן אלהי מסכה (שמות ל"ד)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעשה תעתועים" - המה מעשה ידי התועים מדרך השכל

"בעת פקודתם" - בעת ישגיח המקום להפרע מהם אז יאבדו מבלי תקומה

מצודת ציון

"תעתועים" - מלשון תועה

"פקודתם" - ענין השגחה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' צבאות שמו" - כי הוא מושל על צבאות מעלה ומטה ומוסב למעלה לומר הואיל ואין לו ערך עם הפסילים כי הוא יוצר הכל ואת ישרים בחר לנחלה אם כן בודאי יקיים מאמרו לאבד את בבל להצמיח ישע לישרים

"ושבט נחלתו" - ואת יעקב הנזכר בחר להיות כ"א משבטיו שבט נחלתו

"לא כאלה" - לא כהפסילים האלה הוא אלהי יעקב הנתון לחלקו

"כי יוצר הכל הוא" - לא כהפסילים שהמה מעשה ידי אדם כי חלק יעקב הוא היוצר את הכל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפץ אתה לי" - את בבל היית בידי ככלי מפץ וכלי מלחמה

מצודת ציון

"מפץ" - שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן ואיש כלי מפצו בידו (יחזקאל ט')

"ונפצתי" - ענין השבר והרצוץ

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוכבו" - הוא היושב על המרכבה

"רכב" - הוא המרכבה המיוחדת לאנשים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אכר וצמדו" - עובד האדמה בחרישה עם צמד הבקר אשר יחרוש בהם

מצודת ציון

"אכר" - הוא העובד האדמה בחרישה וזריעה וכן בושו אכרים (לעיל י"ד)

"וצמדו" - כן יקרא זוג הבקר על כי ילכו צמודים ומחוברים וכן צמד בקר (איוב א)

"פחות וסגנים" - שמות מיני שררות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלמתי" - והנה אשלם לבבל גמול רעתם

"לעיניכם" - כולכם תראו בעיניכם הרעה הבאה על בבל

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונטיתי וגו'" - להכות בך

"מן הסלעים" - הוא משל על המגדלים הגבוהים שבבבל

"להר שרפה" - כי תהפך כסדום ותמטר עליה גפרית ואש כמוה

"הנני אליך" - הנה אני אלחם בך אתה הר המשחית והוא בבל המשחית את כל הארץ (ועם היותה בקעה קראה הר מפני חזקה)

מצודת ציון

"וגלגלתיך" - היא ההפלה מן הגובה אל הנמוך ע"י גלגול

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבן למוסדות" - אבן חזק הראוי לשומו ביסוד

"כי שממות עולם" - ולכן לא יבוא מי לשם לקחת מאבניה

"ולא יקחו וגו'" - מאבני מפולת חרבותיך לא יקחו אבן הראוי לשומה בפנת הבית (כי הדרך לשום בפנת הבית האבן היותר יפה להיות נראה משתי הרוחות)

מצודת ציון

"לפנה" - לזויות

"למוסדות" - מלשון יסוד

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדשו" - הזמינו עליה גוים התאספו ממלכות אררט וגו' מנו עליה שר לאסוף המלחמה והעלו קבוצת סוסים רבי המספר כארבה וכ"א מהסוסים תסמר שערות בשרו בעת הקרב (כי זהו דרך הסוסים הטובים בעלי כח ולב אשר יתקשו שערותם כמסמר)

"תקעו שופר" - גם זה הוא רמז אסיפה

"שאו נס" - לרמז על העובדי כוכבים שיתאספו לבוא למלחמה על בבל

מצודת ציון

"שאו נס" - הרימו כלונס ארוך

"קדשו" - ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (לעיל ו')

"השמיעו" - ענין אסיפה כמו השמיעו אל בבל רבים (לעיל נ')

"אררט וגו'" - הם שמות מקומות

"פקדו" - ענין מינוי וגזברות

"טפסר" - ענין שררה וכן טפסריך כגוב גובי (נחום ג')

"כילק" - מין ארבה

"סמר" - ענין התקשות כמסמר כמו תסמר שערת בשרי (איוב ד')

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ ממשלתו" - הארץ אשר הוא מושל בה

"קדשו וגו'" - חזר לומר שוב לפרש שהם מלכי מדי והם דריוש וחתנו כורש שירש המלוכה אחרי מותו

מצודת ציון

"פחותיה סגניה" - מין שררה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי קמה" - עמדה ונתקיימה על בבל מחשבות ה' שחשב לשום אותה לשממה

מצודת ציון

"ותחול" - מלשון חיל וחלחלה

"קמה" - עמדה ונתקיימה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הציתו" - האויבים הציתו משכנותיה ונשברו בריחי שעריה ונפתחו לפני האויב לבוא בהם

"נשתה" - נעתקה וסרה מהם גבורתם והיו דומים לנשים בדבר תשות הכח

"ישבו במצדות" - להתחזק במשגב המבצר

"חדלו וגו'" - כי בא מורך בלבבם

מצודת ציון

"במצדות" - ענין מבצר כמו מצודת ציון (דברי הימים א' י"א)

"נשתה" - ענין העתקה והסרה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י"ט)

"הציתו" - ענין הדלקה והבערה

"משכנותיה" - מלשון משכן ומדור

"בריחיה" - כעין מטה עשוי לסגור השערים

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקצה" - רצה לומר אשר בקצה המדינה וכן נאמר בואו לה מקץ (לעיל נ)

"ומגיד וגו'" - כפל הדבר במ"ש כי הרץ הוא המגיד

"רץ לקראת רץ ירוץ" - מן המלחמה שלחו איש רץ להגיד למלך בבל דבר המלחמה ועד לא ישוב שלחו רץ אחר ובדרך מהלכו פגע בהרץ הראשון כשהוא חוזר ורץ א"כ רץ זה לקראת רץ זה

מצודת ציון

"רץ" - ענין מהירות ההליכה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת האגמים" - הגומא הגדל על פני המים שרפו באש לבל יוכל מי להסתר בין הגומא

"והמעברות" - מקום מעבר המים נלכד ביד האויב לבלי תת למי לברוח דרך המים

מצודת ציון

"והמעברות" - מקום מעבר המים

"נתשפו" - ענין לכידה

"האגמים" - הוא הגומא הגדל ע"פ המים וכן הלכוף כאגמון ראשו (שם נ"ח)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כגורן וגו'" - רצה לומר עם כי היא עתה מלאה טובה כגורן בעת ידרכו שם העמרים ודשים אותם כי אז ימלא הגורן מן התבואה הנה במעט זמן תהיה ריקנית ותבוא לה עת הקציר רצה לומר תהיה כגורן בעת הקציר כי אז כבר הוציאו כל התבואות ועדיין לא נאסף בה התבואה החדשה

מצודת ציון

"כגורן" - הוא המקום ישימו שם עמרי התבואה ושם דשים אותה

"הדריכה" - ענין רמיסה ודישה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הדיחני" - ר"ל כמו כשמדיחים את הכלי לא נשאר בו מאומה מודבק בדפנותיה כן לא השאיר מאומה בידי

"הציגני" - העמיד אותי כלי ריק כי את הכל לקח ושלל ומיהר לבלוע אותי כתנין הבולע מבלי לעיסה ומילא הכרס שלו מן מעדני ר"ל שלל טוב ארצי והביאם לארצו

"אכלני" - בני ישראל קובלים על הצער שסבלו ואומרים הנה נ"נ אכלני והמם אותי

מצודת ציון

"הממני" - ענין כתיתה ושבירה כמו והמם גלגל עגלתו (שם כ"ח)

"הציגני" - ענין העמדה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')

"כתנין" - מין נחש

"כרשו" - כמו כרסו בסמ"ך והוא המקום יתאסף שם המאכל ובדרז"ל הכרס הפנימית (חולין מ"ב)

"מעדני" - דברים תפנוקים כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)

"הדיחני" - מלשון הדחה ושטיפת כלי

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודמי וגו'" - ירושלים תאמר צעקתי על הדם הנשפך בי הלא היא על יושבי כשדים כי הם שפכו דמי

"חמסי ושארי וגו'" - ר"ל יושבת ציון תאמר צעקתי על החמס הנעשה לי ועל עבודת הפרך שעבד בי עד שבלה את בשרי הלא המה על בבל כי מידו בא לי החמס ובליית הבשר

מצודת ציון

"חמסי" - ענין גזל

"ושארי" - ענין בשר כמו ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג')

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והובשתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לכן" - הואיל וכן עשו בך לכן וגו'

"והחרבתי" - אוביש את ימה ר"ל אשבית השפעתה אשר היתה כמי הים

מצודת ציון

"רב" - מלשון מריבה

"והחרבתי" - מלשון חורב ויובש

"והובשתי" - מלשון יובש

"מקורה" - ענין מעין מים

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאין יושב" - על כי לא ישב מי שם לכן תהיה לתמהון וישרקו עליה

"מעון תנים" - יהיו מדור לתנים השוכנים בחרבות

"שמה ושרקה" - תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה וישרקו עליה (כי כן דרך בני אדם לשרוק בקול בראותם דבר חשוב שנאבד)

"לגלים" - דרך החורבות להמצא בהם הרבה גלים מנפילת כותלי הבתים

מצודת ציון

"לגלים" - ענין תל ודגור

"מעון" - מדור

"שמה" - תמהון

"ושרקה" - היא הקול הנשמע בקבוץ השפתים

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נערו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"יחדו" - כל בני בבל ישאגו בקול מר כאשר ישאגו כפירים בעת יחסר מאכלם

מצודת ציון

"ככפירים" - ארי בחור

"נערו" - ענין שאגה ובדרז"ל חמור נוער (ברכות ג')

"כגורי" - כן יקראו האריות הקטנים וכן גור אריה יהודה (בראשית מ"ט)

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישנו" - בעבור השכרות ישנו עד עולם ולא יקיצו עוד כי בעת השינה נהרג בלשאצר ואמר בדרך מליצה כאלו נרדם מן היין

"בחומם" - על בלשאצר אמר הנה אסבב שיעשו משתיהם בזמן החום כדי שבסבת החום ישתו הרבה וישתכרו כי על כי ישמחו בעת המשתה ירבו לשתות יין

מצודת ציון

"בחומם" - מלשון חמימות

"אשית" - אשים

"משתיהם" - היא סעודה של שמחה וכן עשה משתה (אסתר א')

"והשכרתים" - מלשון שכרות

"יעלזו" - ענין שמחה

"וישנו" - מלשון שינה

"יקיצו" - ענין הערה מן השינה

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אורידם" - את אנשי בבל אוריד לטבח כמו שמורידים את הכרים

מצודת ציון

"ככרים" - כבשים שמנים

"עתודים" - הם הזכרים מן העזים

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בגוים" - בין כל הגוים היתה לתמהון על גודל חורבנה

"תהלת" - שהיתה לתהלה ולתפארת בכל הארץ

מצודת ציון

"ששך" - הוא בבל בא"ת ב"ש

"ותתפש" - ענין לכידה

"תהלת" - מלשון הלול והתפארות

"לשמה" - לתמהון

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הים" - ר"ל אוכלוסין מרובים כמי הים

"בהמון" - ר"ל במרבית הגבורים נאבדה

מצודת ציון

"בהמון" - ענין רבוי כמו מהמון רשעים (תהלים ל"ז)

"נכסתה" - מלשון כסוי

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ ציה" - להיות ארץ ציה וערבה

"ולא יעבור" - אפילו דרך העברה בעלמא

מצודת ציון

"לשמה" - לשממה

"ציה" - שממה

"ערבה" - כמו מדבר

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם חומת וגו'" - כ"א מהחומות תפול ולא יתחזקו במעוז העיר

"ולא ינהרו" - עוד לא ימשכו העמים ללכת אליו לעבדו כי כולם יראו שאין בו ממש

"את בלעו" - את העושר שבלע אוציא מפיו ר"ל כל העושר שאסף לעובדיו אוציא מהם (ואמר לפי מחשבת בבל שחשבו שפסלם הוא הנותן להם כל העושר אשר לא כן הוא כי הוא הבל ואין בו ממש)

"ופקדתי" - אשגיח להביא פורעניות על פסל בל העומד בבבל כי האויב ישבר את צלמו וישא את זהבו

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין השגחת הבאת הרעה

"בל" - כן שם גלולים של בבל

"בלעו" - מלשון בליעה

"ינהרו" - ענין משיכה כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה' (לעיל ל"א)

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחרון" - מלטו נפשיכם מחרון אף ה' שתחול על בבל שלא תהיו נלקים עמהם

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריו" - ר"ל ולא תיראו בהשמועה הנשמעת אחריו בשנה ההיא אשר כבר כבשו את בבל ונעשה חמס בארץ והנה יהיה מושל על מושל רצה לומר פרס ומדי תמשול על בבל שהיתה עד הנה מושלת על כל הגוים וכאומר מכל אלה אל תיראו כי הכל הוא לטובתכם

"ובא" - ר"ל לא תיראו במה שבאה השמועה ההיא בשנה הזאת אשר כבר באו בארץ ונתקיימה הדבר ויצא לפועל

"ופן ירך" - השמרו פן ירך לבבכם רצה לומר לא יבוא מורך בלבבכם ולא תיראו בשמועה הנשמעת בארץ והיא שמלכי מדי ופרס עולים להלחם בבבל

מצודת ציון

"ירך" - ענין פחד ואימה כמו והבאתי מורך (ויקרא כ"ו)

"וחמס" - עושק וגזל

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפלו בתוכה" - כי המורך יבוא בלבם ולא יצאו השדה להלחם מול האויב כי יסגרו בעיר ואחר שיכבוש האויב את העיר יהרוג אותם בתוכה

"תבוש" - תהיה יבש ר"ל חסר מכל טובה

"ופקדתי" - אשגיח להביא פורעניות על פסילי בבל כי האויב ישבר צורתם וישא את זהבם

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין השגחת הבאת הרעה

"תבוש" - מלשון יבשות

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מצפון" - כאשר יבואו עליה השודדים מצפון הם פרס ומדי השוכנים במקצוע צפונית מזרחית

"שמים וארץ" - הוא ענין מליצה ור"ל הרבה שמחה תהיה בעולם באבדן בבל כי הרעו לכל העובדי כוכבים

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם בבל לנפול" - כי בבל היה סבה גם לנפול חללי ישראל גם לבבל תחשב הסבה אשר נפלו חללי כל הארץ ולכן כולם ישמחו במפלתה

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירושלים וגו'" - לזכור בה מה שהיא מתאבלת על שוממתה

"זכרו מרחוק" - מבבל זכרו את ה' מה שבטלתם עבודת המקדש ומהרו לשוב אליה

"פליטים מחרב" - אתם בני ישראל הפליטים מחרב האויב ולא נהרגתם עם אנשי בבל הלכו משם לארצכם ולא תעמדו שמה

מצודת ציון

"פליטים" - ענין המלטה

פסוק נא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בושנו" - הנה עד הנה בושנו כי שמענו חרפת האויב וכסתה כלימה פנינו כאשר באו זרים על מקדשי בית ה' והם האולם וההיכל והדביר ר"ל כאשר החריבו את בית המקדש חרפו האויבים ואמרו מבלי יכולת ה' לא הציל מקדשו

מצודת ציון

"זרים" - עמים עכו"ם

פסוק נב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יאנק חלל" - בעת תצא הנשמה

"ובכל ארצה" - בכל מקומות ארצה

"ופקדתי" - אשגיח להביא פורעניות על פסיליה

מצודת ציון

"יאנק" - ענין גניחה ואנחה שהיא בעת יציאת הנפש וכן באנוק חלל (יחזקאל כ"ו)

פסוק נג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תעלה" - אם תעלה בבל אל השמים להשגב שם מפני האויב ואם תעשה מבצר חזק במרום לא תועיל לעצמה כי ממני יבואו לה השודדים ואין שום מבצר עומד נגדי והוא ענין מליצה והפלגה לומר אם תתחזק במלחמה בהרבה תחבולות לא תועיל לעצמה

מצודת ציון

"תבצר" - מלשון מבצר

"מרום" - השמים הרמים

"עזה" - חזקה

פסוק נד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבבל" - נשמע מבבל

פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמו גליהם" - ר"ל ומה שגליהם היו הומים כלומר מה שהמו בגאוה ובהתרוממות כגלים וכמו המיית מים רבים כן היה נשמע קולם את כל זה יאבד המקום ממנה

"קול גדול" - כי היתה בת רבת עם וקול שאונם היה גדול מאד

מצודת ציון

"נתן" - ר"ל נשמע וכן וה' נתן קולו (יואל ב')

"שאון" - ענין המיה

פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אל גמולות ה'" - כי ה' הוא משלם גמול המעשה ולכן ישלם לבבל את גמולם שהרעה לעשות

"חתתה קשתותם" - לא יוכלו לירות ולהתגבר במלחמה כאלו נשברה קשתותם

מצודת ציון

"חתתה" - ענין שבירה כמו חת מרודך (לעיל נ')

פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' צבאות שמו" - המורה שהוא מושל בצבאות מעלה ומטה

"והשכרתי" - אשכר אותם עד כי ישנו עד עולם ולא יקיצו ר"ל אבלבל דעתם ויפלו ולא יקומו

מצודת ציון

"והשכרתי" - מלשון שכרות

"פחותיה וסגניה" - מיני שררה

"יקיצו" - ענין הערה מהשינה

פסוק נח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדי אש" - יגיעות הלאומים יהיה בהרבה אש כי אש יהיה תכליתם ויהיה עיפים ולא יוכלו לכבות את האש ותאכל עד אבדון

"ויגעו עמים" - העמים אשר בבבל יגעו בהרבה ריק ר"ל מה שיגעו במלחמה מול האויב יהיה לריק כי לא יצליחו מאומה

"ערער תתערער" - תחרב ותשחת

"הרחבה" - אשר כל אחת רחבה

מצודת ציון

"ערער תתערער" - ענין חורבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קל"ז)

"יצתו" - מלשון הצתה והדלקה

"בדי ריק" - בהרבה ריק וכן בדי אש וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב ל"ט)

פסוק נט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את צדקיהו" - עם צדקיהו

"שר מנוחה" - רצה לומר שעמד עם המלך בעת מנוחתו לדבר עמו מסתרות לבו

פסוק ס (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכתובים אל בבל" - הכתובים פה על בבל

"אל ספר" - אמר ע"ש סופו כי אחר שכתב נעשה ספר

"ויכתוב וגו'" - בתחלה אמר שכתב ספר ואח"ז אמר שצוה לו בדבר הספר שכתב

מצודת ציון

"ספר" - כן נקרא מגלה כתובה

פסוק סא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראית" - אז תראה בספר ותקרא בו

פסוק סב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למאדם" - בין אדם בין בהמה

"אתה דברת" - ר"ל הלא מפיך אמר ירמיהו ואם כן הלא בידך לקיים מאמריך

פסוק סג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ככלותך" - כאשר תכלה לקרוא את הספר תקשור אבן על הספר להכבידו לרדת בעומק המים

פסוק סד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד הנה דברי ירמיהוו" - על כי מכאן ואילך עד סוף הספר אינם דברי ירמיהוו אבל המה ספור דברים מהחורבן לזה אמר עד הנה דברי ירמיהוו

"ככה" - כמו ששקע הספר הזה כן תשקע בבל בעמק החורבן ולא יהיה לה תקומה מפני הרעה וגו'

"ויעפו" - אנשיה יהיו עיפים עד לא יוכלו להתחזק עוד

מצודת ציון

"תשקע" - ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס ט')