פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הברו", אתם "
החצים" שאו אבר וכנף ועופו אל השלטים למלאותם, ימליץ שהחצים יעופו בעצמם אל השלטים, "
העיר ה' את רוח מלכי מדי" ונתן בלבם "
כי מזמתו על בבל להשחיתה", ושמה שרוצה להשחיתה הוא מצד "
נקמת ה'" על דבר כבודו, ועל "
נקמת היכלו" ששרפו הבהמ"ק כ"ז נתן ה' בלב מלכי מדי, (ר"ל שכן פתר דניאל לבלשצאר את הנראה וזאת נודע למלכי מדי, ועי"כ השחיתו את בבל):
ביאור המילות
"
הברו". מענין אבר כיונה, ומשפטו ה£אברו, אתם החצים שאו אבר ומלאו את השלטים, ושם שלטים לדעתי מין מגן וצנה שהיה בו ג"כ מקומות להניח בו החצים, וזה המבדיל בין שלטים ובין מגנים, כי בהשלטים היה עשוי גם אשפת החצים:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל חומת בבל שאו נס" להלחם אל החומה, "
החזיקו המשמר" בל יפלו הגבורים על המחנה מן החומה, ואח"כ "
הקימו שומרים" רבים בכל סביבות החומה שלא יברח האיש "
והכינו הארבים" להכרית את הבורחים והמתחבאים, "
כי גם זמם" מה שזמם כבר עשה ויצא לפועל:
ביאור המילות
"
המשמר, שומרים". המשמר מקום קבוע המיוחד ששם יעמדו למשמר תמיד, ושומרים יחידים ההולכים סביב לשמור, והאורבים יארבו בשדה או במסתר:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שכנת על מים רבים" והיו באים לתוכה תבואות וסחורות רבות, "
בא קצך" כפי "
מדת בצעך" שעשקת את כל האומות:
ביאור המילות
"שוכנת". כמו יושבת בלבנון למעלה כ"ב עמש"ש:
"
אמת בצעך". אמה מענין מדה. ובצע גזלה ועושק:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נשבע" שימלא אותך אדם כילק להשחיתך:
ביאור המילות
"
כי אם". לשון שבועה:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טו-יט) "
עשה ארץ", פסוקים אלה באו למעלה י' ושם פרשנום, ר"ל אז יכירו הכל כח ה' שהוא ברא כל המציאות ואת השגחתו שניכר ע"י גבורת גשמים, ויכירו כי אין ממש בע"א. וה' שהוא "
חלק יעקב הוא יוצר הכל", והוא יריב ריב ישראל:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מפץ" יאמר לישראל "
אתה מפץ" של "
כלי מלחמה" על ידך אשבר ואפוצץ כי מלחמה היינו בבל שהיתה כלי מלחמתו של ה', "
ונפצתי בך גוים" ר"ל לאומי בבל ומלכותיהם:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ושלמתי" ר"ל שלכן אנפץ את כל אלה כדי "
לשלם להם את כל רעתם אשר עשו בציון", ואחר שישברו על ידכם אתה המפץ אצלי שבעבורך אנפצם ככלי יוצר:
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הנני אליך הר המשחית" של בבל, "
וגלגלתיך" לא יהיה עוד משכנך בין הסלעים כי תהיה הר שריפה:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ולא יקחו ממך אבן לפנה" שלוקחים אבן יקרה ומוצקת. (הנמשל שלא יקימו ממך מלכות) ואף לא "
אבן למוסדות" שהיא פחותה מאבן פנה (ר"ל אף לא ממשלה קטנה ושיהיה בך יישוב):
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כז-כח) "
שאו נס" יספר בפרטות איך נקבצו "
עליה כל מלכי גוים" הקרובים והרחוקים:
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי קמה" כי בפעם הזאת יחריבו אותה.
ביאור המילות
"קמה, מחשבות". יחיד על רבים, ויל"פ שר"ל ותרעש הארץ כולה כי הארץ קמה על בבל להלחם אתה:
"
ותחל". כי יחשבו שלא יוכלו לה, משיב שזה מחשבות ה' כדי לשום את ארץ בבל לשמה:
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חדלו להלחם" בשדה המלחמה, "
ישבו במצדות" וגם שם "
נשתה גבורתם" ולא ילחמו גם במצודה עד שהציתו המשכנות ונשברו בריחי המבצר:
ביאור המילות
"
הציתו". חסר הפועל, ויל"פ גבורי בבל עצמם הציתו המשכנות שלא ימצא האויב מעון ומחסה:
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
רץ לקראת רץ ירוץ" ר"ל שכל הנאמר בפסוק הקודם ירוץ רץ לקראת רץ להודיע, שהראשון יודיע שחדלו להלחם וישבו במצודות ויבא רץ כנגדו להודיע כי נשתה גבורתם והציתו משכנותיה, ואח"כ יבא מגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עיר המלוכה בקצה, ויבא מגיד לקראתו להגיד, כי.
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
המצדות שסביב בבל נלכדו" וכו', שהוא גמר הכיבוש ושאנשי המלחמה נבהלו ואין לוחמים עוד:
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי כה אמר ה', בת בבל" היתה דומה כגורן בעת הדריכה ר"ל בעת שהדריכה את כל האומות כמו שדורכים התבואה היתה דומה כגורן מלאה תבואה ועוד מעט יבא לה עת הקציר ויקצרו גם אותה:
ביאור המילות
"
הדריכה". הפעיל עבר, בעת הדריכה אלומות ותבואות העמים היתה מלאה דגן כגורן:
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אכלני", מאמר בת ציון, נ"נ "
אכלני" שהרג אנשי בימי יהויקים, "
והציגני כלי ריק" שהגלה גלות יכניה, ואח"כ "
בלעני כתנין" שבזבז כל אשר להם, ואח"כ "
הדיחני" לגמרי בגלות צדקיהו:
ביאור המילות
"
הציגני כלי ריק". יל"פ שאמר במליצה אחר שאכל את אשר בכלי בלע את הכלי עצמה כתנין הגדול הבולע עם הכלי, ומפרש בל תאמר שהיה נמצא אוכל על הכלי, כי כבר מלא כרשו מעדני, וגם הדיח שכבר רחץ והדיח את הכלי מהמאכל הנדבק עליו, ובכ"ז בלע את הכלי, והיא מליצה שאחר ששלל את הכל הגלם ולקח את ארצם:
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חמסי", בת ציון עיר המלוכה תצעק חמס על עיר המלוכה בבל, וירושלים שהוא בני העיר ואנשיה יצעקו חמס על כשדים, בבל אכלה שארה ובשרה שהיא המלוכה והבהמ"ק, וכשדים שפכו דמה, וכל אלה מבקשים דין וצועקים חמס:
ביאור המילות
"חמסי". בממון:
"
ושארי". שאכלו הבשר, והיו להנאתם, אבל יושבי כשדים שפכו דם לנקמה, נגד הא' אמר הנני רב את ריבך, ונגד הב' אמר ונקמתי:
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לכן הנני רב את ריבך" על החמס, "
ונקמתי" על הדמים ששפכו, "
והחרבתי" כי לבסוף נחרבה לגמרי והיתה תל עולם:
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יחדו", ר"ל בו בלילה שאגו ככפירים והתעוררו כגורי אריות, כי אז נצחו את דריוש ובלשצאר עשה לחם לכל שריו:
ביאור המילות
"
ככפירים, כגורי אריות". הגור קטן מן הכפיר, ושאגת הכפירים הוא לטרף, ר"ל הגם שנערו כגורי אריות, שבלשאצר היה גור אריה וקטן, ישאג לטרף ככפיר, ורצה לנצח מדי ופרס, לכן בחומם אשית וכו':
פסוק לט
• לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ב¡ח₪מ¢ס", ואז נשתכרו בכלי קודש, ונהרג בלשצאר:
פסוק מ
• לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אורידם", וחזרו הפרסים והרגו את שריו וגבוריו:
פסוק מא
• לפירוש "פסוק מא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
איך",
- א) איך נלכדה ונכבשה,
- ב) "איך היתה לשמה" הלא כל הגוים באו אליה לסחורה והיו נכנעים תחתיה:
פסוק מב
• לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(מב-מג-מד) "
עלה", אחר כך עלה הים והחריבה פעם ג' ועריה היו לשמה וגם החומה נפלה:
פסוק מג
• לפירוש "פסוק מג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"
איש, בן אדם". התבאר למעלה
(ב' ח'):
פסוק מד
• לפירוש "פסוק מד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק מה
• לפירוש "פסוק מה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
צאו", כבר נזכר נ' ח', נ"א ו', ופה, נגד ג' פעמים שנחרבה:
פסוק מו
• לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ופן", ר"ל אני מצווכם שתצאו "
פן, ירך לבבכם בשמועה" הראשונה של החורבן הראשון, "
ובא בשנה השמועה", ר"ל בשנה הזו תבא השמועה הזאת שנית, כי תוחרב שנית, "
ואחריו בשנה" ר"ל שנה שאחריו (תבא) "
השמועה" פעם שלישית, "
וחמס בארץ מושל על מושל", והחמס אשר יהיה בארץ הוא ימשול על המושלים, ר"ל שהמושלים בה לא יוכלו לעצור בעד החמס כי החמס ימשול עליהם ויהיה תקיף מהם:
פסוק מז
• לפירוש "פסוק מז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(מז-מח) "
לכן הנה ימים באים ופקדתי" בהשגחה, וגם שאביא הרעה מסכים עם הטבע עד "
שירננו על בבל שמים וארץ", ר"ל שגם המערכה בשמים ותהלוכות הטבע בארץ יחייבו מפלתה "
כי מצפון יבאו השודדים" שכן תחייב המערכה:
פסוק מח
• לפירוש "פסוק מח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק מט
• לפירוש "פסוק מט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(מט-נ) "
גם בבל לנפול" ר"ל אחר שבבל מוכנת שיפלו בה "
חללי ישראל וחללי כל הארץ", לכן אתם, "
פלטים מחרב הלכו אל תעמדו" בל תפלו שם חללים, "
זכרו מרחוק את ה'" לשוב אליו, "
וירושלם תעלה על לבבכם" לשוב לירושלים:
פסוק נ
• לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"
זכרו, תעלה על לבבכם", עי' למעלה
(מ"ד כ"א):
פסוק נא
• לפירוש "פסוק נא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בשנו" הבושה היא מה שמתבייש מעצמו, והכלימה היא מאחרים, והחרפה היא על דבר, והכלימה תצוייר שמכלים בחנם, אומר עד עתה "
בשנו מאד כי שמענו חרפה", כי היה הגלות והחורבן על מעשינו הרעים, וגם אח"כ "
כסתה כלמה פנינו", שאחר שנתכפרו עונינו עדיין היינו לכלימה, "
כי באו זרים על מקדשי ה'", שתחלה היה ע"י עונינו ואח"ז החזיקו בכלי המקדש ושתו בהם וזה הכלימה:
ביאור המילות
"
בושנו, חרפה, כלימה". הבדלם מבואר
(ישעיה א' למעלה ג' כ"ה):
